עם רונאלדו במיטה

                    עם רונאלדו במיטה
"אתה חייב להרדים את אשתך כול ערב." אמר לי הרופא בפנים רציניות לפני כשנה. היא חייבת לישון לפחות שמונה שעות ביום ואם קשה לה להירדם, תחשוב על משהו. כך הסביר לי אחרי שראה את תוצאות הבדיקות במעבדת השינה.
חשבתי שזה לא יהיה קשה במיוחד ובלילה הראשון הקראתי לאשתי לפני השינה מספר פרקים מספר ירמיהו.מסתבר שבמקרה זה הספר החביב עליה ביותר ולכן הניסיון הראשון נכשל. בלילות הבאים ניסיתי להרדים אותה עם קורות חייו של ארכימדס, לאחר מכן עם קרב המוחות בין רומל למונטגומרי במלחמת העולם השנייה. ניסיתי גם עם חוקי התעבורה, חוקי מס הכנסה מהתקופה המנדטורית אך שום דבר לא עשה רושם על הגברת. אחרי שבועיים של ניסיונות שווא, חשבתי שמצאתי נושא שיפיל אותה ברגעים ספורים.
הפעם לא הייתי צריך להכין חומר כי אני שולט בו יותר מכול בן אנוש. מדובר במועדון הכדורגל של ברצלונה הטוב בעולם ואותו אני מעריץ, יש כאלו האומרים בטרוף.
היות וכבר שנים אני קורא על בסיס יומי שני עיתוני ספורט מברצלונה ברשת, סיפרתי לה לילה אחרי לילה על מורשת המועדון, על רוח הקבוצה, על הנשיאים השונים של המועדון לאורך מאה ושש עשרה שנות פעילות. סיפרתי לה גם על היריבות הגדולה בינם לריאל מדריד השנואה, וההזדהות המוחלטת עם העם הקטלוני.  אם שחקן של ברצלונה עובר לריאל מדריד הדבר נחשב כבגידה בדיוק באותה מידה כמו שאלוף פיקוד הצפון היה עורק לחיזבאללה. ואכן אשתי לא גילתה עניין ואיבדה ריכוז די מהר ומשם לשינה עמוקה הדרך הייתה קצרה. שנינו היינו מרוצים בהצלחתי להרדים אותה עם סיפורים שאהובים עלי. היא לעומת זאת קמה עם ראש צלול ועם מרץ בלתי נדלה מוכנה לכול אתגר. כול לילה טפטפתי לה נתונים על מספר ההבקעות, על המרחק שרץ כול שחקן, על מצב הפצועים ואין ספור פרטים על המחירים ושוק ההעברות שאפילו את הסבתא של אפרים זה הפסיק לעניין.
בשבוע שעבר, בוקר אחד תוך כדי קניות בסופר היא שאלה אותי למה המאמן לא נותן למסי לשחק במרכז ולניימר בימין. הייתי המום מהשאלה עד כדי כך שגרמתי לתאונת שרשרת של עגלות הסופר ליד דוכן של הפירות היבשים. מסתבר שהדבקתי אותה בחיידק הטורף והרעלתי את נשמתה הזכה מבלי ששמתי לב.
מה שהדהים אותי עוד יותר, שבפעם הראשונה מזה ארבע עשורים אנחנו מסכימים על משהו... הרי תמיד היא ההפך ממני. כשהיא הייתה ליכוד אני הייתי עבודה, היא בדיסקונט אני בלאומי, היא קוראת ידיעות אחרונות אני מעריב, היא העריצה את עופרה חזה אני ואת ירדנה ארזי.
עכשיו עם הגילוי המפתיע החדש, כאשר נותרו לנו יומיים לפני גמר גביע אירופה, בקשתי ממנה שנראה את הגמר ביחד שלובי ידיים כדי להוריד את לחץ הדם שלי. בדרך כלל משחקים כאלו אני לא יכול לראות היות והקרדיולוג שלי הזהיר אותי מאסון.
הפעם תכננתי לראות המשחק ללא הסאונד. כשעה לפני המשחק הכנתי פיצוחים, צעיף וכובע של הקבוצה, הצבתי את מכשיר למדידת לחץ הדם על השולחן ושמתי מוזיקת מעליות שקטה להרגיע. המשחק התחיל עם יתרון לקבוצתי ששחקו טוב. במחצית השנייה כשהאיטלקים הנבזים הבקיעו, איבדתי את העשתונות. לא עמדתי במטח וגררתי את אשתי החוצה לגינה כדי להירגע במקצת, הושבתי אותה באמצע הגינה והתחלנו לזרוק כדורים אחד לשני. אשתי התחננה שנכנס לראות היות וזאת הפעם הראשונה שהיא רואה משחק כדורגל. אני נותרתי בחוץ מכדרר לבד בחוץ על הדשא מעביר את הזמן שנמשך כנצח, עד הסיום המוצלח.
היינו כול כך שמחים שלא שלטנו במעשינו. נכנסנו לחדר השינה, עמעמתי את האורות, השמעתי את המנון קבוצת ברצלונה  בקולי קולות, נכנסתי בחיפזון למיטה וחיכיתי לאשתי בכיליון עיניים.
מה שאני זוכר מאותו לילה, היה הדבר היחיד שלבשה וזאת החולצה של ריאל מדריד.