מרשם רופא
מרשם רופא
כמו בכול שנה גם הפעם ישבתי בחדרו של רופא המשפחה, מחכה בקוצר רוח לפענוח נתוני בדיקות הדם ולהסבריו המפורטים על השנויים שחלו בתוצאות בהשוואה לאלו מהשנה שעברה. גם הפעם התוצאות היו בסדר יחסית, חוץ מלחץ הדם הנמוך. עקב כך הרופא המליץ לי לשתות קפה.
מאחר ובשנים האחרונות התנזרתי מקפה לאחר מחקרים וכתבות שקראתי בגנות הקפה, שמחתי לחזור למנהגי הישן והמענג באישורו של הרופא.
כבר ביציאה מהמרפאה נכנסתי לבית הקפה השכונתי והסנפתי אספרסו כפול וחזק.
עוד בטרם הגעתי למדור הספורט שבעיתון, התחלתי לפתע להרגיש איך הגוף שלי קם לתחייה אחרי שנים של נמנום. פתאום הרגשתי דברים ששכחתי מהם כמו אופטימיות, נמרצות, בטחון עצמי והדבר שמעיד יותר מכול על השינוי שחל בי היא העובדה שכול אישה שעברה במקום זכתה לתשומת לב מיוחדת כולל הסבתות שישבו מולי.
הקופאין המתוגבר הכניס בי אנרגיות אין סופיות שגרמו לי לריב עם השכן על שטויות, להגיד לאימא שלי בטלפון שאני אוהב אותה, לשטוף את הבית מבלי שאשתי תתחנן ולבסוף להיות יצירתי במיוחד במשחק המקדים.
למחרת רציתי בכול מעודי לשחזר את ההרגשה הנפלאה מהיום הקודם והצעתי לאשתי תוך כדי טיול רגלי, להיכנס לבית קפה הקרוב ולפנק את עצמנו עם קפה וקרואסון.הסברתי לה שיש להתייחס להמלצה של הרופא כמרשם רפואי לכול דבר. אשתי ירתה לעברי תשובה שכנראה הכינה מראש באמרה שאין לה בעיה עם הקפה אבל הקרואסון הענק והקפה עולים ביחד עשרים ושמונה שקלים ובתוספת הטיפ עובר כבר את השלושים. לכן היא ממליצה כצרכנות נבונה, להזמין ארוחת בוקר אחת לשנינו בארבעים שקלים וכך נקבל בנוסף לקפה גם חביתה, סלט ירקות, ממרחי גבינה שונים, סלסלת לחם ומיץ גזר.
מכיוון וגופי החל לשדר סימני מצוקה עקב מחסור חמור בקופאין, קיבלתי את הצעתה גם אם במקום חביתה היו מגישים חציר. שוב חזרה ההרגשה הטובה והמשכרת עם פרץ של אופטימיות ויצירתיות אין קץ שניתבתי הפעם לעבודה בגינה.
היות וכול שעות היממה אשתי ואני נמצאים ביחד, כול אימת שיצאנו ורציתי לשתות קפה אולצתי לאכול גם חביתה משיקולי צרכנות.
כעבור שבועיים התרגלתי כבר לחלוטין לקשר שבין הקפה והחביתה ונוצר מצב עם הזמן, שכפי שרבים רגילים לשתות תה עם ביסקוויט או קפה עם עוגה, כך נראה לי הזיווג בין החביתה והקפה טבעי מתמיד.
הדברים הגיעו עד כדי כך שלא יכולתי לסבול את האחד בלי השני.
אתמול אחרי הצהריים קרה לי מקרה שממחיש יותר מכול את השנוי שחל לאחרונה בהרגליי.
פעם בשנה, יועץ ההשקעות בבנק מזמין אותי כדי שנעבור על התיק מחדש ואם יש צורך לעשות התאמות. הוא פתח בנאום מרגש ומתחנף בו הוא מודה לי על נאמנותי רבת השנים לבנק. תוך כדי הנאום, הפקידה שלו שאלה אותי אם ברצוני לשתות משהו. עניתי לה שאשמח לשתות קפה. יועץ ההשקעות נכנס להתלהבות וסיפר על הצלחות הבנק בחיזוי וניתוח שוק ההון והציע אגב כך מגוון רחב של פעולות ושינוים שעלינו לעשות בתיק. הוא אמר לי שהוא מוכן לענות על כול שאלה כללית או ספציפית. אמרתי לו שלפני שנעשה שינוי כלשהו יש לי שאלה ספציפית. היועץ נדרך כולו והבטיח שהבנק יעשה הכול כדי שאצא מרוצה מהפגישה. "אז תגיד לי מה השאלה הספציפית שאתה רוצה לדעת?". שאל היועץ בדריכות רבה
שאלתי: " האם אפשר חביתה לפני הקפה?."
אתה מחקת את התגובה שלי? למה?היתה דווקא מחמיאה.