בהמשך לדברים שנאמרו

                          שלום.   דיברתי עם חבר בנושא הלימודים באוניברסיטה, מספרם הקטן יחסי של בני, בנות השכבות החלשות והנשירה שלהם במרוצת השנים הראשונות.לדבריו קיים פתרון אשר איננו דורש השקעת משאבים בכלל. הפתרון כן דורש התארגנות אחרת, אשר תלוי בדרג המרצים והניהול של המוסדות. החבר רשם עכשיו ללימודי תואר שני בהנדסת מכונות, לדבריו, ניתו לרכז [לא לצמצם] את שעות הלימוד לחצי שבוע בלבד כאשר בחצי השני יעבדו הסטודנטים למימון החיים שלהם והלימודים וכך יתאפשר להם לילמוד ולסיים עם תואר.הבעיה ממבט אחר שהמשפחות בשכבות החלשות אין להם אפשרות לתת סיוע לסטודנט ולסטודנט במידת הצורך אין אפשרות לתמוך במשפחה.  הבעיה היא המרצים אשר בונים את מערכת השעורים לפי הנוחיות שלהם ללא התחשבות במערכת.והטובת הסטודנטים.
                        האם זה שווה
תמיד תמיד אהבתי קפה שחור "בוץ" [כמובן גם מבושל] עם שלוש כפיות גדושות סוכר ומאוד נהנתי זה כמובן הזכיר לי שוקולד מריר שגם אותו [נכון] אני אוהב מאוד, עם הזמן גדלו הלחצים להפחית,להפחית הבריאות בסכנה,דברים איומים ונוראים להפחית. היום אני שותה קפה ללא סוכר ולא נהנה [שוקולד אני אוכל עם פחית ספריט-לא דייט-ונהנה]    היום כאשר אני שותה את הקפה שלי את עצמי אני שואל בין הלגימות הם זה שווה. האם שווה לזרוק את הטעים בשביל עוד חצי שעה בקצה החיים.
                                   שלום על ישראל               שי