שיר לט"ו באב
וכך בידידות עשו מנהג קבוע
לצאת ולבלות, פעם בשבוע.
מי ייקח? - שיר בהשראת סיפור - מאת רמיאב
שמה היה יוכבד ושמו יששכר,
הכירו זו את זה אי אז בעבר.
הוא היה סטודנט של מדעי הרוח
והיא הייתה חוקרת בסוכנות ביטוח.
הכירו במקרה בתור לאוטובוס,
היא נדחקה אליו ולא יכול לנוס.
אף שהיה ביישן שאל אותה לשמה,
בקול של מצטנעים הציגה את עצמה.
התחילו לפטפט על כל מיני פרטים,
קבעו להתראות, אולי לראות סרטים.
וכך בידידות עשו מנהג קבוע
לצאת ולבלות, פעם בשבוע.
עתים היה זה סרט, או דווקא הצגה.
ישבו גם בקונצרט, אחריו קפה-עוגה.
היו משוחחים על הא וגם על דא,
גם ענייני ספרות וסוגיות מדע.
מדי חודש או חודשיים, כמעט בדרך קבע,
יצאו להם לשוח, בשמורות הטבע.
וכך עברה שנה וגם עברו שנתיים
נסעו יחדיו לחו"ל לנופש של שבועיים.
הוא המשיך ללמוד לתואר השני
והיא גמרה הקורס לחקר כלכלי.
לעתים גם רבו ושבו והשלימו,
כמו חברים טובים בדחילו וברחימו.
כך נמשכה לה השיגרה
וחלפו עוד שנתיים או ארבע...
ערב אביבי אחד ישבו יחדיו
מול שפת הים המגלגל גליו,
כשהחמה שוקעת באודם עננים
ולרומנטיקה אין הרבה פנים.
חיבק את כתפה ולחש באוזנה,
"מה דעתך על חתונה?"
"חתונה היא אירוע יפה,
מה פתאום התעניינת בדבר כזה?"
"מה דעתך שאת ואני נתחתן?"
"אני ואתה? זה לא יתכן...
עם כל המעלות, שלי או שלך,
מי ייקח אותנו?
אותי או... אותך?..."
כל הזכויות שמורות ©
שמה היה יוכבד ושמו יששכר,
הכירו זו את זה אי אז בעבר.
הוא היה סטודנט של מדעי הרוח
והיא הייתה חוקרת בסוכנות ביטוח.
הכירו במקרה בתור לאוטובוס,
היא נדחקה אליו ולא יכול לנוס.
אף שהיה ביישן שאל אותה לשמה,
בקול של מצטנעים הציגה את עצמה.
התחילו לפטפט על כל מיני פרטים,
קבעו להתראות, אולי לראות סרטים.
וכך בידידות עשו מנהג קבוע
לצאת ולבלות, פעם בשבוע.
עתים היה זה סרט, או דווקא הצגה.
ישבו גם בקונצרט, אחריו קפה-עוגה.
היו משוחחים על הא וגם על דא,
גם ענייני ספרות וסוגיות מדע.
מדי חודש או חודשיים, כמעט בדרך קבע,
יצאו להם לשוח, בשמורות הטבע.
וכך עברה שנה וגם עברו שנתיים
נסעו יחדיו לחו"ל לנופש של שבועיים.
הוא המשיך ללמוד לתואר השני
והיא גמרה הקורס לחקר כלכלי.
לעתים גם רבו ושבו והשלימו,
כמו חברים טובים בדחילו וברחימו.
כך נמשכה לה השיגרה
וחלפו עוד שנתיים או ארבע...
ערב אביבי אחד ישבו יחדיו
מול שפת הים המגלגל גליו,
כשהחמה שוקעת באודם עננים
ולרומנטיקה אין הרבה פנים.
חיבק את כתפה ולחש באוזנה,
"מה דעתך על חתונה?"
"חתונה היא אירוע יפה,
מה פתאום התעניינת בדבר כזה?"
"מה דעתך שאת ואני נתחתן?"
"אני ואתה? זה לא יתכן...
עם כל המעלות, שלי או שלך,
מי ייקח אותנו?
אותי או... אותך?..."
כל הזכויות שמורות ©
"חברים לנשק" - זיכרון לחללי צה"ל - סיפור אמיתי
"חברים לנשק"- זיכרון לחללי צה"ל -
סיפור אמיתי - מאתרמיאב-
ערב אחד, בערך בשמונה, לקראת מנוחת הלילה, נקראה מחלקה 2 להתייצב מול משרד הפלוגה, עם רובים מכודנים וחגור קל. המ"מ הודיע לחיילים כי...
לקריאת הפוסט
יום חג בכיתה... – בעקבות מעשה שהיה
יום חג בכיתה...
– בעקבות מעשה שהיה - מאתרמיאב -
המקרה היה לפני כמה עשרות שנים. בעוונותיי הרבים, הייתי גם מורה, סיימתי סמינר למורים ואחריו את השרות הצבאי. בזמן שחיכיתי להתחלת הלימודים...
לקריאת הפוסט
פסוקו של יום - סיפור
פסוקו של יום - סיפור - מאתרמיאב
בכל ערב ישבנו, כל אחד במקומו הקבוע מול הטלויזיה.
אותו, הריכוז שלנו, לא עניין בכלל. אמנם, גם הוא תמיד תפס את כורסתו הקבועה, הקיצונית מימין, אבל היה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
נחמד משעשע.
מול שקיעה זוהרת הוא חיבק את כתפה ולחש באוזנה ואמר: "מה דעתך שאת ואני נתחתן?" אמירה יבשה כמו צנון, חחחחח, במקום לומר: "אוהב אותך יקירה, התהי לי לאשה?"...
והיא במקום לעפעף בעיניים, ולהשיב: "הו אהובי, כן... כן, רוצה, לזה הרגע חיכיתי שנים".
במקום זה, היא עונה כמנתחת סוגיה כלכלית, על יתרונות וחסרונות הכרוכות בחתונה, עונה: "חתונה היא אירוע יפה, מה פתאום התעניינת בדבר כזה? (מתייחסת לחתונה כדבר כזה!), ממשיכה: "עם כל המעלות, שלי או שלך, מי ייקח אותנו? "...
על זה נאמר, מאה דיפלומות השכלתיות לא שוות גרם אחד של חוכמה.
סיפור משעשע. השקיעה היפה, הסתירה פניה מבושה, חחחח.
המשך כתיבה מהנה רמיאב ידידי. (חיוך).
סיפור יפה ..מפגש אקראי שהתפתח בהדרגה לאהבה
והצעת חתונה בצורה שחנונים מצעים ..
התשובה כתובה בין השורות ..לדעתי חיובית חחח
ערב טוב..