מה יהיה אחרינו שאלה סיגל
מה יהיה אחרינו שאלה אותי פעם סיגל,
אותה עכשיו זה לבטח לא מעניין היא כבר לא כאן,
אמרתי לה שיהיו כמה עצובים,
הרבה אדישים אך הרוב בכלל לא מכירים.
.
אבל פה ושם חשבתי לעצמי,
יהיו גם שבבכי יתרסקו לרסיסים,
מי שאת הנפטרת אהב בכול ליבו,
מי שהביט וראה בה את עצמו.
.
בעתיד כולנו הרי נהיה רק זיכרון של ימים אחרים,
לאט נתפוגג לתוך יום אחד בשנה לזוכרים,
הם יבואו ויתאספו מול מצבה דוממה,
אבן קרה עם כתוביות שמציינת שם ושנה.
.
אך תמיד יהיו גם המרוסקים,
שלנצח תבער בהם אש אוהבים,
ידליקו נרות וילחשו תפילה,
הם המשפחה שלנו האמיתית היחידה.
.
החיים הם מתת אלוהים,
יש שהפכו אותם לנר שלאורו יצעדו אחרים,
ישנם מי שבאו, נשמו ונעלמו מהעולם,
ואותם יחידיי סגולה שנגעו ושינו סדרי עולם.
.
עמדו על הקרקע וחיו בינות מלאכים,
ידעו דברים שאחרים לא מבינים,
נגעו באחר והצילו נשמה,
ראו בעיניי הבנה את היקום בבורא עולם.
.
הביטו באורה וחיבקו את ריקוד הצבעים,
אמרו להם דברים במילים שאין אחריהם פירושים,
היו המצבה של עצמם בעודם חיים,
מולם ולצידם כל העת אנרגיות מממדים אחרים.
.
הייתי הנשמה ובו בזמן הנשר הגדול,
על הקרקע רצתי לצידי גם הברדלס שהגיע בתקשור,
חלפתי במחסום והתמזגתי לאחד עם שלושה,
אמרו אתה הוא האצבע שנוגעת להרטיט נשמה.
.
לעוף ולראות עמקים והרים מושלגים,
את הפריחה ויופיים של שמים צחורים,
להבין את הסוף דרך כל ההתחלות,
לחבק יקום ובה בעת אני לעצמי להיות.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות לדביר שושן אלא אם צוין אחרת.
אותה עכשיו זה לבטח לא מעניין היא כבר לא כאן,
אמרתי לה שיהיו כמה עצובים,
הרבה אדישים אך הרוב בכלל לא מכירים.
.
אבל פה ושם חשבתי לעצמי,
יהיו גם שבבכי יתרסקו לרסיסים,
מי שאת הנפטרת אהב בכול ליבו,
מי שהביט וראה בה את עצמו.
.
בעתיד כולנו הרי נהיה רק זיכרון של ימים אחרים,
לאט נתפוגג לתוך יום אחד בשנה לזוכרים,
הם יבואו ויתאספו מול מצבה דוממה,
אבן קרה עם כתוביות שמציינת שם ושנה.
.
אך תמיד יהיו גם המרוסקים,
שלנצח תבער בהם אש אוהבים,
ידליקו נרות וילחשו תפילה,
הם המשפחה שלנו האמיתית היחידה.
.
החיים הם מתת אלוהים,
יש שהפכו אותם לנר שלאורו יצעדו אחרים,
ישנם מי שבאו, נשמו ונעלמו מהעולם,
ואותם יחידיי סגולה שנגעו ושינו סדרי עולם.
.
עמדו על הקרקע וחיו בינות מלאכים,
ידעו דברים שאחרים לא מבינים,
נגעו באחר והצילו נשמה,
ראו בעיניי הבנה את היקום בבורא עולם.
.
הביטו באורה וחיבקו את ריקוד הצבעים,
אמרו להם דברים במילים שאין אחריהם פירושים,
היו המצבה של עצמם בעודם חיים,
מולם ולצידם כל העת אנרגיות מממדים אחרים.
.
הייתי הנשמה ובו בזמן הנשר הגדול,
על הקרקע רצתי לצידי גם הברדלס שהגיע בתקשור,
חלפתי במחסום והתמזגתי לאחד עם שלושה,
אמרו אתה הוא האצבע שנוגעת להרטיט נשמה.
.
לעוף ולראות עמקים והרים מושלגים,
את הפריחה ויופיים של שמים צחורים,
להבין את הסוף דרך כל ההתחלות,
לחבק יקום ובה בעת אני לעצמי להיות.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות לדביר שושן אלא אם צוין אחרת.
נרדמתי בגינה מול כוכב הצפון
אני יושב בגינה מביט בכוכבים,כוכב הצפון קרוב ומרשים,אנדרומדה מעל רחוקה וקרה,במהירות האור רק מאתיים וחמישים מיליון שנה..כוכב קטן זז אולי זה לווין,אני ממשיך להביט ופשוט נירדם,לפתע אני נימצא בתוך...
לקריאת הפוסט
שנה טובה לחברי מוטק'ה
חג שמח ושנה טובה,כל ברכותינו יתגשמו השנה,נאחל למשפחתנו וידידינו רק טוב ואהבה,וכמובן את הבריאות הכי טובה..השנה כולנו נהיה מאושרים,עם המון תקווה וחיוך על הפנים,נרווה נחת גם מכל הדברים הקטנים,כי הם...
לקריאת הפוסט
הרצאה: החיים אחרי המוות
בתאריך ה: .29.9.2016 (יום חמישי) בקרית ביאליק רחוב קק"ל 75 מאחורי מרכז "גאולים" בשעה 19.30 תתקיים הרצאה בנושא:החיים אחרי המוותהמרצה: שושן דביר.סיפור אישי:נהרגתי בתאונת דרכים ברחוב לבונטין בחיפה,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
תובנות חשובות ןמיניינות על החיים מול העובדה של הסף הפוקד כל אחד
נגעת בנקודה רגישה כואבת אצל מי שחוה ארוע דומה
יש ויזכרו ויבכו את המת
בדרך כלל אלה בני המישפחה
אחרים יבואו לאזכרה מידי שנה
יעמדו מול האבן הקרה
אחדים יזילו דימעה
אחרים ירעיפו שבחים על פועלה.
ו.......החיים חוזרים למסלולם עד לשנה הבאה.