הגיעה זמן שתדעו מאין צמחתי

אימי אשה יפה היתה,קראו לה רוזה,בעברית שושנה ואכן יפה היתה

כשושנה,צמה שחורה עבותה השתלשלה לה על גבה, ועינים ירוקות בורקות

חושניות,,,אבי התאהב בה ממבט ראשון,הוא פגש בה לראשונה במסעדה

כתב פתק "אני מעונין להכיר אותך" וביקש מהמלצר שיתן לה אותו.

כמה רומנטי,,,,

אשה אינטליגנטית היתה,תולעת ספרים, ספרות יפה קראה

אבא קרא להם" ספרים טמאים" הוא היה עסוק בקריאת ספרי קודש

שולחן ערוך, משניות, "שנים אוחזים בטלית" ומה דינה של ביצה שהוטלה בשבת,

גדלתי במשפחה דתית,לא פנטית "תורה ועבודה ושרות המדינה"

שישה ילדים חמש בנות, ובן. אני הקטנה "המזינקה" אבא יליד הונגריה

ואמא ילידת אוסטריה, רק אני נולדתי בארץ

מנטליות האוסטרית דומה ליקים, דיקנות פרפקציוניזם ונימוסים

מוגזמת לדעתי, אם היה זז משהוא מהמקום ,אמי היתה נכנסת

לקטסטרופה ,

" רק בקבר לא זזים דברים" הטחתי בפניה, למרבית הפלא

עם בגרותי שמתי לב שאני מתחילה להדמות אליה קצת,

מצצתי אצבע עד גיל מאוחר,לא עד החתונה,אבל מאוחר .עד היום

אגודל יד ימין עבה יותר מיד שמאל,ובנוסף עם חתיכת בד היתי משפשפת

את שפתי העליונה,ובמידה ולא היה לי בד היתי מרימה את קצה

שמלתי, ובכך היו מתגלים התחתונים שלי, לא יחסתי לזאת חשיבות,

אבי היה קשוח עימי בקשר לכך, ואחיותי היו תמיד מלשינות לאבי שאני מוצצת, היום אני עושה איתן חשבון על כך חה חה חה

בבית בו גדלתי ערכי המוסר היו גבוהים מאד,כבוד הורים והזולת

בחשיבות מרבית, ועל כך אני גאה, בית חם ואוהב היה,

לא אהבתי להתפלל,משחר ילדותי ,אך גם לשקר לא אהבתי,

והיתי צריכה למצוא מוצא בין לא להתפלל, ובין לא לשקר

שיחדתי את אחותי שתתפלל עבורי, ואני כתמורה אתן לה את מנת הממתקים שלי,והגרעינים, היא הסכימה . עמדה והתפללה את כל התפילה מהתחלה ועד הסוף פעמיים מלאים,

כשאבא חזר מבית הכנסת ושאל אותי התפללת??

בטח עניתי,,,,לא שיקרתי

בגיל 15 הכרתי את בעלי לעתיד, הוא היה חילוני ומשם הגלישה

לחילוניות היתה סלולה,

ארוך ,,אבל קצר קמצוץ מחיי