ציפורה אשת משה
ציפורה אשת משה
היום נעסוק בדמותה של ציפורה ובכפיות הטובה של בעלה, משה.
תולדותיה של ציפורה נתונים לנו מפרגמנטים בודדים בספר שמות ובמדבר, וגם במדרשי חז"ל. ציפורה הייתה בת לכהן מכובד המוכר לכולנו – יתרו. היא נשאת לאדם נכרי, ללא יוחסין, ללא רכוש, שהגיע משום מקום, מן המדבר, או ממצריים הרחוקה והוא למעשה עבריין מבוקש.
היא חיה אתו שנים רבות ונולדים לשניים שני בנים. כאשר משה מקבל את הצו האלוהי לחזור למצרים ולעמוד בראש המאבק כנגד פרעה והשעבוד, ציפורה מאמינה לו ומתלווה אליו, ללא היסוס. היא עוזבת את אביה ואת משפחתה הגדולה והולכת עם משה אל העתיד הבלתי ידוע.
בדרך למצרים ציפורה מצילה את משה ממוות, פשוטו כמשמעו:
שמות פרק ד
וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ:
(כד) וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְקֹוָ֔ק וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ:
(כה) וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי:
(כו) וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת: פ
לא משנה כיצד נבין או נפרש את הסיפור המוזר הזה. לפי פשוטו של מקרא משה היה בסכנת חיים, ציפורה הבחינה בכך, היא ידעה בדיוק מה צריך לעשות, עשתה את הדרוש במהירות, והצליחה להסיר את האיום שנשקף למשה מצד האלוהים.
בכך ציפורה מגלה את חכמתה הרבה, וגם את קירבתה לאלוהים. היא גם מבחינה בו, גם מבינה את כוונתו וגם יודעת מה לעשות. האם משה היה אסיר תודה לאשתו על מעשיה? האם הכיר בגדולתה?
יש הסוברים כי משה לא יכול היה לסבול את הרעיון שיש לו אשה גדולה כזו, אשה חכמה ואמיצה כזו, והעיקר אשה שקרובה לא פחות ממנו לאלוהים. ולכן זמן קצר אחרי הגיעם למצריים הוא גירשה, והיא חזרה לבית אביה.
הפעם הבאה שאנו פוגשים אותה היא כאשר אביה יתרו מחזיר אותה לבעלה. יתרו כנראה לא השלים עם גירושי בתו וכאשר הוא מבקר את משה, בזמן נדודיו במדבר, כמנהיג עם ישראל הוא "מחזיר" אותה לבעלה:
שמות פרק יח
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:
(ב) וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ:
(ג) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה:
(ד) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה:
(ה) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים:
(ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ:
"שילוחיה" בלשון המקרא פירושו גרושיה. האם משה שמח על כך? נראה שלא ויתרו בהחלט היה צריך ללחוץ עליו שיקבלם כמשפחתו.
למעשה יותר איננו שומעים ישירות על ציפורה, אלא דרך שיחתם של מרים ואהרון ספר במדבר פרק יב
וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח:
(ב) וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְקֹוָ֔ק הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְקֹוָֽק: בר, פרק י"ב:
הדברים שהם אמרו זה לזה סתומים. אך לחז"ל לא היה ספק שהשניים דיברו על גורלה המר של ציפורה אשת משה שבעלה פרש ממנה כדי לשמור על הרמה הנבואית שלו, ונביא שני מדרשים על כך:
א. "ותדבר מרים ואהרן במשה, מנין היתה מרים יודעת שפירש משה מפריה ורביה אלא שראת את צפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים אמרה לה מה לך שאין את מתקשטת בתכשיטי נשים אמרה לה אין אחיך מקפיד בדבר לכך ידעה מרים ואמרה לאחיה ושניהם דברו בו". (ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא צט)
ב. ...מאשתו, הלא גם בנו דבר כמו כן דבר עמנו ולא פירשנו מדרך ארץ, ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה, רבי נתן אומר מרים היתה בצד צפורה כשאמרו למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה וכיון ששמעה צפורה אמרה או להם לנשותיהם של אלו, ומאיזה זמן פירש משה מדרך ארץ, אלא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה בסיני קודם מתן תורה שיקדש את העם ואמר להם לשלשת ימים אל תגשו אל אשה, פירשו הם מנשותיהם ופירש משה מאשתו, ואחר מ"ת =מתן תורה= אמר ליה הקדוש ברוך הוא לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה) ואל תשוב לדרך ארץ, וכשאמרה צפורה אוי לנשותיהן של אלו הן נזקקין לנבואה שיהו פורשין מנשותיהם כמו שפירש בעלי הימני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן". (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן יג ).
כידוע אלוהים נחלץ לעזרת חביבו, משה, שלח צרעת בגופה של מרים, והשתיק את השניים, תוך שהוא נותן גיבוי מלא למשה. משה גם הזניח את חובותיו כלפי בניו, והם לא זכו למשרות כהונה, שבהן זכו אחייניו בניו של אהרון, תוך שריון הכהונה לבני אהרון עד עולם.
לסיכום, גם משה את מה שכתבתי כבר כתבתי בדיון על הזוגיות של שרה ואברהם - יש קשר הפוך בין אמונה גדולה לזוגיות, או בכלל ליכולת לחיות חיי משפחה תקינים. זה התחיל במקרא אבל גם בימינו תמצא את זה.
היום נעסוק בדמותה של ציפורה ובכפיות הטובה של בעלה, משה.
תולדותיה של ציפורה נתונים לנו מפרגמנטים בודדים בספר שמות ובמדבר, וגם במדרשי חז"ל. ציפורה הייתה בת לכהן מכובד המוכר לכולנו – יתרו. היא נשאת לאדם נכרי, ללא יוחסין, ללא רכוש, שהגיע משום מקום, מן המדבר, או ממצריים הרחוקה והוא למעשה עבריין מבוקש.
היא חיה אתו שנים רבות ונולדים לשניים שני בנים. כאשר משה מקבל את הצו האלוהי לחזור למצרים ולעמוד בראש המאבק כנגד פרעה והשעבוד, ציפורה מאמינה לו ומתלווה אליו, ללא היסוס. היא עוזבת את אביה ואת משפחתה הגדולה והולכת עם משה אל העתיד הבלתי ידוע.
בדרך למצרים ציפורה מצילה את משה ממוות, פשוטו כמשמעו:
שמות פרק ד
וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ:
(כד) וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְקֹוָ֔ק וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ:
(כה) וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי:
(כו) וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת: פ
לא משנה כיצד נבין או נפרש את הסיפור המוזר הזה. לפי פשוטו של מקרא משה היה בסכנת חיים, ציפורה הבחינה בכך, היא ידעה בדיוק מה צריך לעשות, עשתה את הדרוש במהירות, והצליחה להסיר את האיום שנשקף למשה מצד האלוהים.
בכך ציפורה מגלה את חכמתה הרבה, וגם את קירבתה לאלוהים. היא גם מבחינה בו, גם מבינה את כוונתו וגם יודעת מה לעשות. האם משה היה אסיר תודה לאשתו על מעשיה? האם הכיר בגדולתה?
יש הסוברים כי משה לא יכול היה לסבול את הרעיון שיש לו אשה גדולה כזו, אשה חכמה ואמיצה כזו, והעיקר אשה שקרובה לא פחות ממנו לאלוהים. ולכן זמן קצר אחרי הגיעם למצריים הוא גירשה, והיא חזרה לבית אביה.
הפעם הבאה שאנו פוגשים אותה היא כאשר אביה יתרו מחזיר אותה לבעלה. יתרו כנראה לא השלים עם גירושי בתו וכאשר הוא מבקר את משה, בזמן נדודיו במדבר, כמנהיג עם ישראל הוא "מחזיר" אותה לבעלה:
שמות פרק יח
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:
(ב) וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ:
(ג) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה:
(ד) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה:
(ה) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים:
(ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ:
"שילוחיה" בלשון המקרא פירושו גרושיה. האם משה שמח על כך? נראה שלא ויתרו בהחלט היה צריך ללחוץ עליו שיקבלם כמשפחתו.
למעשה יותר איננו שומעים ישירות על ציפורה, אלא דרך שיחתם של מרים ואהרון ספר במדבר פרק יב
וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח:
(ב) וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְקֹוָ֔ק הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְקֹוָֽק: בר, פרק י"ב:
הדברים שהם אמרו זה לזה סתומים. אך לחז"ל לא היה ספק שהשניים דיברו על גורלה המר של ציפורה אשת משה שבעלה פרש ממנה כדי לשמור על הרמה הנבואית שלו, ונביא שני מדרשים על כך:
א. "ותדבר מרים ואהרן במשה, מנין היתה מרים יודעת שפירש משה מפריה ורביה אלא שראת את צפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים אמרה לה מה לך שאין את מתקשטת בתכשיטי נשים אמרה לה אין אחיך מקפיד בדבר לכך ידעה מרים ואמרה לאחיה ושניהם דברו בו". (ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא צט)
ב. ...מאשתו, הלא גם בנו דבר כמו כן דבר עמנו ולא פירשנו מדרך ארץ, ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה, רבי נתן אומר מרים היתה בצד צפורה כשאמרו למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה וכיון ששמעה צפורה אמרה או להם לנשותיהם של אלו, ומאיזה זמן פירש משה מדרך ארץ, אלא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה בסיני קודם מתן תורה שיקדש את העם ואמר להם לשלשת ימים אל תגשו אל אשה, פירשו הם מנשותיהם ופירש משה מאשתו, ואחר מ"ת =מתן תורה= אמר ליה הקדוש ברוך הוא לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה) ואל תשוב לדרך ארץ, וכשאמרה צפורה אוי לנשותיהן של אלו הן נזקקין לנבואה שיהו פורשין מנשותיהם כמו שפירש בעלי הימני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן". (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן יג ).
כידוע אלוהים נחלץ לעזרת חביבו, משה, שלח צרעת בגופה של מרים, והשתיק את השניים, תוך שהוא נותן גיבוי מלא למשה. משה גם הזניח את חובותיו כלפי בניו, והם לא זכו למשרות כהונה, שבהן זכו אחייניו בניו של אהרון, תוך שריון הכהונה לבני אהרון עד עולם.
לסיכום, גם משה את מה שכתבתי כבר כתבתי בדיון על הזוגיות של שרה ואברהם - יש קשר הפוך בין אמונה גדולה לזוגיות, או בכלל ליכולת לחיות חיי משפחה תקינים. זה התחיל במקרא אבל גם בימינו תמצא את זה.
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
מה שעצוב, לטעמי, היא העובדה, העולה מתוך הסקירה שעשית, שהתורה מאדירה עד מאוד את דמות משה, למרות ההתנהלות שלו כלפי אשתו, וממעיטה לעסוק בציפורה אשתו, כביכול אין לה ערך.
בהחלט מעורר מחשבה. ותודה שהבאת לכאן