אני עומד לשחרר

לפני מה שאני אראה לך מה אני כתבתי, יש כמה דברים שעלייך לדעת.
אני לא עומד לחזור בי, כי מפה אין דרך חזרה. למחלה שלי לצערי הרב, עוד אין תרופה, וכנראה גם לעולם לא תהיה.
אני לא יודע עוד כמה זמן יש לי, אבל אני מתכנן להפיק את המירב מהמעט שיש לי איתך כאן. כי בכל זאת אתה החבר הכי טוב שלי ואנחנו נהפכנו להיות עסקת חבילה כבר מגיל שנתיים.
אז כתבתי לך את המכתב הזה מבית החולים, לשמחתי בזמן האחרון המצב קצת משתפר, אבל אל תשמח מהר מידי ואל תתחיל לפתח לי תקוות כי מהר מאוד זה יכול להדרדר.
אני פוחד,אני פוחד מאוד, אבל אני יודע שאין לי דרך אחרת להביע את מה שאני רוצה, כי אני כבר לא יכול לדבר. אני בקושי מזיז את עצמי.
ואני חושב לעצמי, איך בגיל כזה צעיר, אני ילד, אני במצב הזה?! איך זה הגיע למצב הזה?
לא יכולנו לדעת שאני אסיים ככה. אבל אני חייב לשחרר אותך ממני, אני עוד שנייה בקו הסיום ואני לא יכול לתת לך לראות אותי מסיים את חיי ככה. לא ככה.
אז כתבתי לך מכתב פרידה. וכמו שאני יודע שאתה אוהב, ניסיתי לכתוב אותו בצורה של שיר, שיהיה לך עוד אחד לאוסף. כי אל תחשוב שלא ראיתי אותך לוקח לי את הטיוטות שפעם כתבתי על הנייר. אבל אם זה עושה אותך שמח, אז כתבתי אותו על נייר רק בשבילך. ואתה כנראה כבר יודע באיזו מיגרה הוא מונח.
אז לחבר הכי טוב שלי, לאח שאף פעם לא היה לי, זה בשבילך:
אני כותב לך את זה כדי שתדע שזה לא בגללך שאני עוזב...
רק רציתי שתדע שהרגשתי את הזמן קופא מלכת.
הסתכלתי סביבי וכולם זזים בהילוך איטי כמו בסרט.
הרגשתי את עינייך נותנות בי מבט חודר,
לא רציתי להסתובב כדי שלא תראה אותי ככה,
סובל,מוכה,בוכה.
ניסיתי להתרחק ממך כמה שיותר בשביל שאתה לא תסבול כמוני.
אני לא מצטער,אני לא מפחד מהם יותר.
אתה יודע,איך אומרים? אם אני נראה ככה תחשוב איך השני נראה?
אני אולי נראה חלש אבל אני יותר חזק ממה שאתה חושב.
אני יודע שאתה כנראה מאוכזב ממני,אבל זה באמת משנה?
אתה יודע שזה יעבור ושבקרוב אני אהיה במקום אחר.
אתה לא צריך לדאוג לי או להרגיש אשם,
אתה לא עשית כלום,אני זה שעשה וזה ששילם את המחיר הכבד.
זה לא בסדר מה שהם עשו,אני יודע ואתה לא צריך להרצות לי במשך שעות.
אני יודע שאלימות היא לא הפתרון אבל מה רצית שאעשה?
זה עבר,זה נגמר והפצעים יחלימו בזמנם.
אני לפה בכל מקרה לא חוזר.
זה לא בגללם או בגללך,
אתה יודע שאני חולה.
אין לזה תרופה וגם אם ימצאו אני כבר לא אחיה.
זה מתפשט בכל הגוף וזה לא מתכנן לעצור בזמן הקרוב.
העור שלי נהיה צהבהב וזה לא בגלל שהשתזפתי.
הכימותרפיה כבר לא עוזרת.
ואני מחכה.
אין לי הרבה זמן פה, ואני מנצל כל רגע.
גם בשביל סגירת חשבונות.
רציתי שתדע שאני אוהב. שאני חושב ומתגעגע אלייך.
אני לא רוצה שתזכור אותי ככה, חלש,חולה.
תזכור אותי כמו שהייתי פעם,לפני הסרטן.
תזכור אותי מחייך וצוחק ורץ.
תזכור אותי מהזמן שרק הכרנו.
אבל תזכור לשחרר.
רק רציתי שתדע שזה לא בגללך שאני עוזב ושאני אוהב.