החיים שאחרי המעשה
לפעמים לא צריך שניים
על מנת להרגיש כה לבד.
יום יום מתעוררת בבוקר
מכינה צידה לדרך למשפחה.
יום יום מתעוררת בבוקר
ותמיד שואלים אותי...
מה שלומך? מה נשמע?
יום יום מתעוררת בבוקר
ויודעת...
ששוב בערב תחזור על עצמה
אותה השאלה...
מה שלומך? מה נשמע?
ובכך תסתיים השיחה.
ובלילה בלילה בתוך כרי
שוב אתכנס אל הקונכיה שלי.
ובלילה בלילה ליד נשימותיו של אישי,
אדע...
ששוב אני עם עצמי.
ובלילה בלילה בצאת השינה
שוב יוצאת מתוך הקונכיה,
משוועת ללטיפה שבמילה
משוועת אפילו להיות...
לבד...בדד...
ולא לענות לאף אחד.
לעשות כטוב בעיני
רק שיעזבו אותי ודי.
לא תמיד אישה לבדה
היא אישה בודדה.
לא תמיד אישה בודדה
היא אישה-בלי חיים.
והמעגל נסגר
לא צריך שניים...
על מנת להרגיש...
אחד!
הציור של
Jonathon Earl Bowser
באישור
paz sr בשיר כבלי השתיקה ביקשת ממני עוד ציורים אז מביאה עוד כמה ציורים של אותה הציירת
-----
------
יש לה גם סגנון ציור נוספים אביא בהמשך גם אותם
שבת מוארת ומבורכת.
הלינקים לא נפתחים לאכזבתי הרבה כי התמונה שהעלת מסקרנת.
ולא מבינה איך זה שהתמונות לא נפתחות? ואני בכלל לא שמתי קישורים אלא תמונות.
אבדוק עם הבן שלי למה זה קורה.. את לא רואה אף תמונה? כי אצלי אני רואה את כל התמונות
שתהיה שבת טובה ושוב תודה בלה
רומנטקניות חסרות תקנה שכמותינו.
מכירה את התחושה הזו שציינת. אני מייחסת אותה לראיה הלא שלימה שלנו עם עצמנו. כל עוד נהיה כל כך ביקורתיים עם עצמינו,לא נחוש שלמים ונהיה יותר חצי מאחד. אף אדם אחר לא יוכל להשלים אותנו במצב זה. תמיד נהיה בחסר. ואולי על זה כדאי למקד את המבט...
יופי שבאת. אני כשלעצמי לא יודעת את התשובה הנכונה. מבין כל החברות/החברים שלי
אני היחידה שנשארה נשואה לאורך שנים רבות.
באחת הפעמים סיפרה לי חברה שהיא..דגש על היא
במצבה..לא האמינה שתשאר זמן כה רב לבד.
הבנתי מבין השורות שאם ניתן היה הייתה משאירה את המצב כפי שהיה ולא היתה מתגרשת..
את רואה אין לי מושג מה עדיף ומה טוב לדעתי אין כאן פתרונות קסם..
תודה על הביקור והתגובה
ושתהיה שבת טובה לך שבוע טוב..
אין כאב גדול ועלבון גדול מזה שאנו "זוכים"מהקרובים אלינו ביותר,
מודה לשתיכן ביחד ולכל אחת מכן לחוד
על שנכנסתן קראתן ורשמתן את מילותיכן.
שתהיה שבוע טוב לכן ולכולנו
איפה, איפה הם הלילות
כן אותם לילות בחורף
ובכיסי ידייך
וגשם על שפתיך
הרוח על פניך
שכחת כבר אהובי
איפה הם הימים שלא ישובו עוד
לא הם לא ישובו לא לא.
החזרת אותי שנה שנתיים אחורנית::)) לאילו זכרונות גרמת לי להפליג...
אם אני הייתי רושמת את זה לגבר
אז הייתי מסירה את הכבר: מחייכת..
תודה שנכנסת, הזכרת והגבת
אז אל תשנה את מילותיה, תשאיר את המקור:))
השינוי של להוריד את המילה כבר
כדי שיתאים לאיך שקוראים לזה המשוררים הדגולים
משקל מילעיל מילרע
גובה
צבע עיניים :)