סליחה (קהילת דילמות במשפחה)
שלום לגולשות ולגולשים היקרים,
לפני מספר ימים שמעתי אב אומר לבנו שעליו לבקש סליחה מחברו שאותו הכה .
הילד המכה סרב לבקש סליחה מסיבותיו שלו, אך האב המשיך ודרש כי יאמר סליחה.
הילד, משהבין שכדאי לפטור בכך את המאבק, ביקש סליחה, אולם נראה היה שכלל לא הצטער על מעשהו. נהפוך הוא...היה מאד מרוצה כי השתמש בכוח שלו והביא את המוכה "לתבוסה"...
אז מהי בכלל סליחה?
סליחה היא ביטוי של התנצלות מתוך צער על מעשה כלשהו שפגע באחר.
סליחה היא גם דרך שבה מבקשים למשוך תשומת לב ,ביטוי של נימוס, כדי להמשיך משפט שבו יש בקשה כלשהי.
והנה בעוד יומיים , יום הכיפורים, יום בקשת הסליחות. מנהגים שונים יש בקהילות ישראל לבקשת הסליחה.
אולם אין ערך, כמובן, לבקשת סליחה מהקדוש ברוך הוא, אם לא התרחשה שיחה עם בן האדם הנפגע.
לפיכך חשוב כל כך לבקש סליחה בכל ימות השנה, ללא קשר ליום הכיפורים.
הסליחה משחררת מתחים וכעסים, מאפשרת למבקש מרחב של שקט והקלה, בעיקר עם הנפגע סולח. אך גם אם הנפגע אינו סולח, נוצרת תחושת רווחה אצל המבקש.
כתבתי בתחילה כי הילד היה מאד מרוצה מהעובדה שפגע בחברו, אך מצב זה אינו נשאר סטטי. גם ילדים, גם מבוגרים, שפוגעים באדם אחר, סופו של דבר מרגישים אי נוחות או עד צער על הפגיעה. מתעוררים רגשות של ייסורי מצפון.
אולי היה ניתן לפתור זאת אחרת?
המדינה מלאה בעושקים מכל הסוגים בחסות החוק ואלו אינם ''כמה תפוחים רקובים" אלא רבים ואלפים - האם מישהו מהם בקש סליחה אי פעם בחייו? ומה עם מלשינים? מתחסדים? שקרנים של שקרים לבנים, שחורים, אדומים, שקופים ? גם הם מבקשים סליחה? ומה עם מוציאי הדיבה? מלביני פנים ברבים? אלימים?
אם כולם היו מבקשים סליחה על רעות שעשו היינו זקוקים ליום כיפור - אני וסימה ומואיז הקטן - מידי חודש בחודשו אם לא למעלה מזה...
ועל מנת שנוכל לסלוח אנו צריכים ראשית כל לסלוח לעצמנו. לסלוח על היוהרה לסלוח על הכוונה שבמעשה הרע שעשינו. לסלוח על הרוע שהיה בנו כשפגענו באחר.
אם ניסלח לעצמנו נדע לסלוח לאחרים
גמר חתימה טובה