יציאות --הסרוטים --המתנדבים --תורמי הונם באהבתם למדינה--

יציאות --"הסרוטים "אלה תמיד חוזרים להציל את המולדת -איך ??-עם ההון--
בניגוד לילדינו ולנו ""הסרוטים ""שמכל קצווי העולם חוזרים ליחידותיהם להציל את המדינה במלחמה --יש גם סרוטים אחרים---
שנות השישים --דודי התרצה לביתו הבכורה --הסכים שתנשא לגינגי מעוטר סגן אלוף במי"ל --רצה ליהיות יזם --אז עוד לא חילקו לכל מי"ל עם פלפלים רשיונות יצוא של התעשיה הצבאית כי עוד לא היה מה למכור --הבחור הקדים את זמנו ייבא מכונות כביסה בשרות עצמי מארצות הברית --העסק נכשל  --נשות ישראל אז עוד כיבסו ביד --כי גם את הלק על ידיהן מרחו לבד ואת הפן האישי עוד לא המציאו --דודי אמר לחתן -- סע לחו"ל  -בלטימור -נסע התעשר כקורח --כנראה פשיטת רגל בארץ הקודש היא סגולה להפוך לגביר בניכר -חולפות השנים -שוב בלטימור ---שגר היסטרי אלי מניו יורק --מנהל החברה --ממש לפני היציאה ההפלגה לארץ --יגיעו אליך יחידות קרור מיזוג  אויר ליחידות צבאיות --תרומה מאחד יהודי חם ישראלי לשעבר  מבלטימור --לקחנו --הגיע בשלום --ומאז הגבר הזה תרם ותרם --ובנה את חצי אוניברסיטת בר אילן --ואז נתקע --רצה לתרום אמפיתיאטרון --אבל כביש קטן ששייך לעירי הפריע --פגש באירוע משפחתי שלי את ראש העיר --""רכש ""ממנו בדרכי נועם וויתור על  הכביש ובנה אמפיתאטרון לתפארת  בר אילן --אבל לי לקחו את הכביש הקטן --שמו גדר ושומר --כעסתי --בכל פעם אני חייב להציג תעודת זהות בכביש שלי --שלא תהיינה אי הבנות --הקרוב הזה תרם רבות --כספו זרם רק למטרות טובות --כמו שאר הגבירים שתורמים בלי סוף --למדינה הזאת --אבל לעיתים כספם --משיג מטרה הפוכה --וגם אמרתי לו --קרובי המכובד --וחברי ראש העיר --במרכז הארץ הקמתם לי גדר ושומר --למה תמיד התרומות מגיעות להנצחה במרכז -או בית מעורר מחלוקת בחברון -למה למשל לא בנו את בר אילן דרומה מבאר שבע -בירוחם ליד דימונה