תוצאה של שיעמום
סתם בא לי להתפרע
את הסיבה לא יודע

סתם בא לי להתפרע
את הסיבה לא יודע
לא לעשות חשבון
ולכתוב בלי כל רעיון
להקליד בפראות אותיות
ללא אחריות לתוצאות
אולי יצא חמשיר
ואז אותו השאיר
בנתיים המלל קולח
וכולו ממוחי הקודח
מילה למילה זה מישפט
שמשורשרת בחוט מאד דק
הבילבול שורה בשורות
ואנני אחראי לתוצאות
ואל תחפשו הגיון
כי עבר לי כבר השגעון
הרהורים
הרהורים
ימים שעוברים נאספים לחודשים ושנים, זכור לי היטב את שחגגנו לאבי את גילו
וכעת כשהגעתי אנוכי לגילו,...
לקריאת הפוסט
אהובה שלי אנחנו נפרדים לצמיתות
הייתה נאמנות אמיצה בין שנינו, עשרות שנים ליוונו האחד את השני, השתתפת בכל חוויותי הלכת איתי באש ובמים, לא דיברנו אבל תמיד ידעת איך להתיחס למצבי רוחי.גם אני לא הזנחתי אותך לקחתיך עימי לכל מקום היית...
לקריאת הפוסט
ספירת מלאי זמנית
בן שישים לזקנה, בן שבעים לשיבה. בן שמונים לגבורה. בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מהעולם."ילדות נערות בגרות צבא וזהו, החיים עצמם, ומה עכשיו ? יצאתי לעצמאות אישית והתחלתי לפרנס את עצמי...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
משהוא מוזר התחולל שם. נקישות מונוטוניות נשמעו ברקע ולצלילן החלו להופיע עיצורים, אותיות וסימנים. המהירות הלכה וגברה והאותיות התחברו והפכו למילים . הנקישות לא פסקו אלא הלכו והתעצמו ולצלילן התרבו המילים והפכו למשפטים . וכך נמשכה המנגינה המונוטונית ,הרמוניה של צלילים בלתי נישלטים כשהיא עולה ויורדת ויוצרת משפטים. .
הסתכלתי על המחזה קצת בהפתעה שהרי רק הרגע קמתי מהמיטה ועל פני היו עדיין נסוכים כורי שינה. ורק אז שמתי לב שידי נשענת על המיקלדת ,מפעילה את המקשים . ברגע זה הבינותי שיש לי שליטה על המילים. הבינותי שאני יכול גם לשלוט על המקלדת ,על המילים הרעיונות והמשפטים.
וכאילו לפי פקודה פסקה לפתע המנגינה .עכשיו המקלדת בשליטה. האותיות והמילים החלו לצאת במינון , יוצרות משפטים מובנים שבניתי בראשי , משפטים שהפכו לרעיונות, הגיגים וסיפורים. חשבתי בלבי מה יקרה כאשר ייושם בקרוב מה שהבטיחו לנו אמני הקידמה . כי את המקלדת תפעיל העיין הבלתי מזויינת ואו המוח שישלח גלי מחשבה. ומה יקרה אם ברגע זה המפעיל יחשוב על דברי זימה? חה..אני משאיר אצלי את המקלדת הרגילה. זו שיש לי עליה שליטה.
אלו היו הגיגים מבעד לכורי שינה.
שנה טובה ומבורכת
בכל אופן תודה לתגובתך
תודה לדגובתך
הבהלת אותי. סתםםםם
אוחז ביד מקלדת כעיפרון
יוצאים מילים ממוח מאוד קודח
ואיש מהם אינו בורח
אזי ידידי אותנו אל תשאיר
מדי פעם שיגעונך יזרוק לנו שיר
איך אמרה לי פעם ידידה
שיר כזה למסגר ועל שולחן הכתיבה
עליז מרענן ושמח