להכות ילדים - קהילת דילמות במשפחה

שלום לגולשות ולגולשים.
" אברהם אברהם אל-תשלח ידך אל-הנער!".
כן, זה לקוח מתוך פרשת וירא.
אולם, אנחנו עוסקים בדילמות במשפחה ועל כן בחרתי להתייחס מנקודה אחרת אל "אל תשלח ידך אל הנער".
עדיין בתקופה זו של המאה ה-21 יש שחושבים שלהכות ילד "זה בסדר". "חוסך שבטו - שונא בנו"...
ידוע ידוע שילד שמכים אותו (וגם אם מדובר "במכה קטנה על היד") נוהג להתנהג בדיוק באותה צורה.
הוא לומד כי מכות זה חלק מהתנהלות החיים וכי ניתן להשתמש בזה כשנמצאים בתסכול או מצוקה.
על ההורים והסבים להבין כי ילד אינו יכול להפריד בין עצמת המכה לבין המכה עצמה. לפיכך: מכה היא מכה, על כל המשתמע מכך.
הרי יש כל כך הרבה דרכים אחרות להגיע לנפש הילד מבלי לפגוע בו ואחת מהם להבין שכשילד בסערת רגשות צריך לסייע לו, דווקא לחבקו ולאפשר לו להבין שמבינים אותו , תוך כדי הצבת גבולות באסרטיביות, אולם בחום ואהבה.
לאחרונה פגשתי בסבתא שטוענת כי "מכה קטנה" לא יכלה להזיק... ואני הצטמררתי....
ואני שואלת האם נעשו מחקרים לגבי ילדים אלו שגדלו וקיבלו פליק קטן פה ושם כיצד השפיעה עליהם הפליק הקטן הזה על חייהם הבוגרים
הרבה אנשים בוגרים שמספרים ומעידים שקיבלו פליק פה ושם ונראה להם שזו היתה שיטה טובה ובעבר היו ילדים יותר ממושמעים להורים
וגדלו לתפארת ואף מעידים שזו היתה שיטה בהחלט לא רעה
עובדה שהדור הקודם שקיבל פליק, נתן הרבה יותר כבוד להורים ,מאשר הדור שלנו נותן להורים למרות שלא מקבל פליק
אז אני שואלת האם באמת הפליק הקטן היה כל כך לא חינוכי כי התוצאות מדברות אחרת
אבי היה יליד 1904,כלומר חניך הממלכה הפרוסית,האוסטרו הונגרית ולהכות אותי כשלדעת ההורים עשיתי משהו רע,זה היה מקובל.
עם סייגים:1 לא מתוך כעס.הוא היה קורא לי לחדר ונותן לי בידו כמה מכות על הבגד בגב תחתון
אף פעם, לא ידעתי מה עשיתי לא בסדר.בסך הכל הייתי ילדה טובה וממושמעת.עד היום איני יודעת על מה קיבלתי מכות.(למלינה-הייתי ממושמעת גם בלי המכות ולפניהן,כי היו גבולות)
2.בגיל 12 אבי אמר לי שאני כבר גדולה ומעכשיו לא יתן לי עוד מכות.ידעתי שהוא אוהב אותי ואני אהבתי אותו מאד.היחסים בינינו היו טובים.לא נטרתי לו על המכות.חשבתי שכך צריך,אף כי לא ידעתי מדוע זה הגיע לי.לא מכות חזקות.אבל כשהוא קרא לי לחדר הייתי מתמלאה אימה נוראה.ועד היום אני זוכרת את האימה הזאת.לא מכות כואבות ולא משפילות.
בסיכום: מבחינה חינוכית זה לא עשה לי משהו.ומבחינת ההשפעה הלא נעימה ,היא קיימת עד היום.
לעומת זאת דברים שאבא דיבר איתי אני זוכרת היטב.למשל עבדנו בבית הספר בגינה וגידלנו גם פרחים.אז פעם לכבוד שבת קטפתי כמה פרחים והבאתי הביתה.אבא חקר אם קיבלתי רשות לקטוף,אמרתי שלא ביקשתי,אז הוא הזהיר אותי לא לעשות זאת שוב ואת זה אני כן זוכרת.המסקנה ברורה.