צל'ש לכבאים-כתב פרופ יוסי גמזו
יוסי גמזו
צָלָ"ש לַכַּבָּאִים!
בְּאֶרֶץ בָּהּ מוּל אֵש הָרֶשַע שֶל אוֹיְבֶיהָ * הַמִּתְנַכְּלִים כָּל דּוֹר וָדוֹר לְכַלּוֹתָהּ * אַךְ נִכְשָלִים בְּכָךְ וְלֵב הָעָם תּוֹבֵעַ * לוֹמַר תּוֹדָה לִגְבוּרָתָם הַמַּרְטִיטָה * שֶל נְעָרִים בְּחָאקִי הַנּוֹתְנִים לֹא פַּעַם * אֶת הַיָּקָר מִכֹּל, אֶת עֶצֶם חַיֵּיהֶם, * עַל קִיּוּמֵנוּ חֵרֶף כָּל קְרָבוֹת הַזַּעַם * וְזֶה תָמִיד בִּמְחִיר שְכוֹלָם וּנְכָאֵיהֶם * שֶל אָב וָאֵם שְבוּרִים וְרַעֲיָה אוֹהֶבֶת * וְיֶלֶד רַךְ הַמִּתְיַתֵּם מֵאָב צָעִיר * כְּשֶשּוּם מִלַּת הֶסְפֵּד מִפִּי אֻמָּה כּוֹאֶבֶת * לֹא תְנַחֵם עַל הֶחָלָל שֶזֶּה מַשְאִיר; * בְּאֶרֶץ בָּהּ הַלֵּב רוֹחֵש תּוֹדָה חַמָּה פֹּה * לְחַיָּלֶיהָ שֶיּוֹמָם וָלֵיל בָּאִים * לְגוֹנְנָהּ, חוֹבָה לוֹמַר תּוֹדָה דוֹמָה פֹּה * דַוְקָא הָעֶרֶב – לִגְבוּרַת
הַ כַּ בָּ אִ י ם, * לְלוֹחֲמֵי-הָאֵש, אִם מִמְּרוֹמֵי שָמַיִם * בְּכָל מְטוֹס-כִּבּוּי הָעָט עַל סְבַךְ בּוֹעֵר * וְלַשּוֹלְפִים מוּלוֹ אֶת זַרְנוּקֶי-הַמַּיִם * בְּהַקְרָבָה וְעֹז שֶאֵין כְּלָל לְתָאֵר * אֶת הַגְּבוּרָה הַזֹּאת שֶשּוּם צָלָ"ש לֹא דַּי לָהּ * וְשֶבִּמְאוּם אֵינָהּ פְּחוּתָה מִגְּבוּרָתָם * שֶל חַיָּלֵינוּ הָעוֹמְדִים יוֹמָם וָלַיְלָה * דְרוּכֵי נִשְקָם וְחוּשֵיהֶם עַל מִשְמַרְתָּם. * נוֹרָא לִרְאוֹת אֵיךְ נוֹתָרוֹת פִּתְאֹם בְּלִי בַּיִת * הַמִּשְפָּחוֹת שֶמְּעוֹנָן עָלָה בָּאֵש * וּמְעוֹרֵר-כָּבוֹד כֵּיצַד דְּמוּעוֹת-עֵינַיִם * הֵן מְסָרְבוֹת עַל אַף הַכֹּל לְהִתְיָאֵש * וּמַתְחִילוֹת מוּל הֶרֶס מְפֻחָם, פָטָאלִי * שֶל כָּל אֲשֶר יָקָר הָיָה וְלֹא בִּכְדִי * לְהִתְנַעֵר בִּזְכוּת הָאֹמֶץ הַמֶּנְטָאלִי, * בִּזְכוּת אוֹתוֹ קְשִי-עֹרֶף עַז וְיִחוּדִי * שֶל עוֹף-הָחוֹל הָעַקְשָנִי וְהַוִיטָאלִי, * שֶל כָּל אוֹתוֹ אַף-עַל-פִּי-כֵן כֹּה יְ ה וּ דִ י * הַקָּם תָּמִיד לִתְחִיָּתוֹ מִתּוֹךְ הָאֵפֶר * עִם אֵיזוֹ סְטָמִינָה שֶמָּה שֶלֹּא יִהְיֶה * הִיא חֲקוּקָה עַל לוּחַ-לֵב וְלוּחַ-סֵפֶר * וְהִיא אוֹמֶרֶת "לֹא אָמוּת כִּי אִם אֶחְיֶה!". * כִּי מוּל אָבְדָן רְכוּש שֶנֶּאֱגַר בְּיֶגַע * שֶל שְנוֹת עָמָל רַבּוֹת שֶזְּדוֹן-הָאֵש כִּלָּה * כַּמָּה הֵירוֹאִית הִיא הַהִתְיַצְּבוּת מוּל פֶּגַע * שֶל לְהָקִים שוּב אֶת הַכֹּל מֵהַתְחָלָה * וּמָה רַבָּה הַהַשְרָאָה שֶהִיא שוֹאֶבֶת * מִן הַדֻּגְמָה וְהַמּוֹפֵת הַמֻּפְלָאִים * בָּהֶם אֶל מוּל כָּל צַעַר אֲבֵדָה כּוֹאֶבֶת * תָּמִיד נִזְכֹּר אֶת נְחִישוּת הַכַּבָּאִים, * אֶת הַגְּבוּרָה הַזֹּאת, שֶאֵין אוֹצָר רַב-עֵרֶךְ * שֶיִּשְתַּוֶה לָהּ בְּמְחִירוֹ וּבוֹ חוֹזֶה * בְּהִשְתָּאוּת מוּל הַסִּכּוּן וּמוּל הַפֶּרֶךְ * וּבְתוֹדָה נִרְגֶּשֶת כָּל הָעָם הַזֶּה. * אֶת הַנְּתִינָה הָאֵינְסוֹפִית הַזֹּאת, אֶת כּוֹחַ- * הָעֲמִידָה מוּל גָּבְהֵיהֶן הַנִּשָּׂאִים * שֶל נַחְשוֹלֵי הַלֶּהָבוֹת אָסוּר לִשְכֹּחַ * לֹא רַק הַיּוֹם, גַּם בְּיָמֵינוּ הַבָּאִים * וְכָל אֶזְרָח יִשְׂרְאֵלִי שֶעֵד הָיָה פֹּה * לְתַבְעֵרַת מוֹקְדִי הַלַּהַט הָאָיֹם * יְזְכֹּר תָּמִיד בְּרֶגַע חַד שֶל דּוּמִיָּה פֹּה * כַּמָּה אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָהֵם יוֹם-יוֹם. *