שמעון אבידן 1911- 1994
שלום לך רע / יצחק רבין
דברים בהלוויה
בני משפחת אבידן לדורותיה,
חברי עין-השופט,
מפקדי חטיבת גבעתי ולוחמיה בכל הזמנים,
ידידים יקרים,
שמעון,
הבאנו אותך היום על כתפינו למנוחה אחרונה, אבל עד היום היו אלה הכתפיים שלך ושל דומים לך, שנשאו אותנו.
על כתפיך נשען בטחונה של מדינת ישראל בשעות ובימים הקריטיים לקיומה, ומאחורי כתפיך היו אלה אלפי הלוחמים שהלכו אל הקרב ורבים מהם אל מותם. ואתה, כמו שאומר השיר, אתה מ"לילות האימה הגדולים, נותרת אדיר ושותק".
חמישים שנים חלפו מאז נפגשנו לראשונה, אתה, כמפקדי בפלמ"ח, מפקד פלוגה ו' בגליל העליון ואני, פיקודך ולצידך, מפקד מחלקה.
מרגע ראשון עד אחרון, עד אתמול, הצטיירה דמותך בעיני כאחת - שמעון אבידן, איש שתוכו כברו. מה שרואים, מה ששומעים ומה שיודעים - זה שמעון אבידן. קשוח ומאמין, ישר ועיקש, לוחם, מפקד גדול שמדינת ישראל חבה לו חוב אשר לא ייפרע לעולם.
שמעון אבידן וחייליו שעמדו בין הצבא המצרי לבין תל-אביב, וגם כאשר התנפצו גלי ההסתערויות של אנשי גבעתי על חומות הבטון של עיראק סואידן ומדרונות החול של גבעה 69, וחורבות נגבה, ידעו תושבי תל-אביב כי יחיו מעתה בשלום ובביטחון.
שמעון,
אנו אומרים לך היום שלום.
שלום ללוחם גדול,
שלום לאבי חטיבת גבעתי.
שלום לנצר לגזע ראשונים,
שלום לאיש הפלמ"ח, מפקד המחלקה הגרמנית,
שלום לאיש שחירוק שיניו ועיקשותו הולידו ניצחונות גדולים וחיים לעם ישראל.
"הרעות" אמר חברנו חיים גורי, "נשאנוך בלי מילים".
שלום לך, רע.
יהי זכרך ברוך.