פתקים הפוכים
עומס כבד באיילון צפון, ממחלף משה דיין למחלף חולון. אבל חזרתְ. אז איך היה?
נסעתי בכביש 6. שעה וחצי. מהר וקל.
שכחתי שאת מהמעמד העליון, הקנטתָ בחיוך
אחי אמר לי שעדיף כביש 6, מיהרתי להבהיר. הרגל מושרש הצורך הזה, להראות שאני בסדר.
כמובן, אבל לא לפועלים, המשכת בקו החייכני שלך
הפעם היה שווה להיות זעיר בורגנית. אמרתי, קולטת סוף סוף את רוח הדברים שלך
אז איך היה?
חתמתי על חוזה. הסברתי אמרתי. הוא דיבר. הקשבתי.
שזה אומר?
שעלי כעת לשלוח עוד חומר, כך שיתקבל ספר בן 80- 100 עמודים. ושילמתי. הוא שאל אותי איזה שם אני חושבת לתת לספר. אמרתי לו מה שעלה לי לראש: "כשתחזרי תשני".
זה השם?
בינתיים על כל פנים.
מאיפה זה בא לָך?
כך אמא שלי הייתה אומרת, בבוקר, כשהיה לי קשה לקום לבית הספר. היא נתנה לי לישון כמה שיותר. ואגב, בגלל זה איחרתי די הרבה.
כמו כל אמא. אגב, אני אף פעם לא
לא אחַרתָ, אתה מתכוון?
נכון
לא חשבתי אַחרת
כי אני חְנון? שאלת בחיוך
כי יש לךָ ערכי מוסר גבוהים
ואת דיפלומטית.
גם אני חנונית. אז מה. מישהי אפילו אמרה לי את זה במפורש. היא גדלה באותה שכונה, בהמשך אותו רחוב. אמנם סיפרה עלי כילדה, אבל עדיין יש בי מזה די הרבה. אחר כך היא מיהרה "לתקן" ואמרה: חנון זה יותר טוב מעַרס.
זה הצחיק אותי כמובן, אבל הבנתי את עניין ה"תיקון". זה נכון. הייתי חנונית. זו האמת.
הייתי חנונית לתפארת. הייתי מאוד טובה בלהיות ילדה טובה. אפילו הם, כלומר הורי, בשלב מסויים הבינו שזה יותר מדי.
אמא שלי אמרה לי פעם שאני מאלאיי קרפאט. MALAI CRAPAT שזה מאכל רומני, מעין פשטידת גבינה רכה שהתבקעה. ובאותה נשימה אמרה: "תהיי קצת יותר INFIPTA. נראה לי שהכוונה – אסרטיבית.
הפרוש: תקועה! זה כמו לתקוע יתד, למשל, זה כמו לקבוע עובדה, הסברתָ
אהה, כן, זה נראה מתאים - נחושה, חזקה. ובמקביל להיות ילדה טובה וצנועה. היא ביקשה ממני לעשות את הבלתי אפשרי. גם וגם. גם להיות ילדה טובה וגם להיות נחושה וחזקה.
סיפור ישן.
לאחרונה התחלתי ללמוד את ספר מידות הנפש. ספר שנכתב לפני כשש מאות שנים, שמרכז בתוכו מדברי הרמב"ם ואבן-גבירול, וגדולי יהדות נוספים שעסקו במידות, כלומר בתכונות, משמעותן והשימוש בהן. כעשרים צמדי מידות כלולים בספר. ביניהן גאווה ומולה צניעות, קמצנות ומולה נדיבות, אהבה ומולה שנאה וכך הלאה. מסתבר שכל מידה יכולה להיות טובה ורעה, תלוי באופן בו אנו משתמשים בה.
חיזוק לטענה הזו קיבלתי במקרה דרך ציטוט שזכיתי לקבל מידיד איתו שוחחתי בנושא:
כך היה אומר רבי שמחה בונים לתלמידיו:
כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים, כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך. בכיס הימני יהיה פתק ובו כתוב: "בשבילי נברא העולם", בכיס השמאלי יהיה פתק ובו כתוב: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר".
פתקים הפוכים, כביכול סותרים זה את זה, אך בעצם משלימים זה את זה. כל פתק נכון, עלינו רק לדעת מתי להשתמש באחד ומתי באחר. פעם זה נראה בלתי אפשרי, לא הצלחתי גם וגם.
עדיין לא מאוחר, החיים לפני
נסעתי בכביש 6. שעה וחצי. מהר וקל.
שכחתי שאת מהמעמד העליון, הקנטתָ בחיוך
אחי אמר לי שעדיף כביש 6, מיהרתי להבהיר. הרגל מושרש הצורך הזה, להראות שאני בסדר.
כמובן, אבל לא לפועלים, המשכת בקו החייכני שלך
הפעם היה שווה להיות זעיר בורגנית. אמרתי, קולטת סוף סוף את רוח הדברים שלך
אז איך היה?
חתמתי על חוזה. הסברתי אמרתי. הוא דיבר. הקשבתי.
שזה אומר?
שעלי כעת לשלוח עוד חומר, כך שיתקבל ספר בן 80- 100 עמודים. ושילמתי. הוא שאל אותי איזה שם אני חושבת לתת לספר. אמרתי לו מה שעלה לי לראש: "כשתחזרי תשני".
זה השם?
בינתיים על כל פנים.
מאיפה זה בא לָך?
כך אמא שלי הייתה אומרת, בבוקר, כשהיה לי קשה לקום לבית הספר. היא נתנה לי לישון כמה שיותר. ואגב, בגלל זה איחרתי די הרבה.
כמו כל אמא. אגב, אני אף פעם לא
לא אחַרתָ, אתה מתכוון?
נכון
לא חשבתי אַחרת
כי אני חְנון? שאלת בחיוך
כי יש לךָ ערכי מוסר גבוהים
ואת דיפלומטית.
גם אני חנונית. אז מה. מישהי אפילו אמרה לי את זה במפורש. היא גדלה באותה שכונה, בהמשך אותו רחוב. אמנם סיפרה עלי כילדה, אבל עדיין יש בי מזה די הרבה. אחר כך היא מיהרה "לתקן" ואמרה: חנון זה יותר טוב מעַרס.
זה הצחיק אותי כמובן, אבל הבנתי את עניין ה"תיקון". זה נכון. הייתי חנונית. זו האמת.
הייתי חנונית לתפארת. הייתי מאוד טובה בלהיות ילדה טובה. אפילו הם, כלומר הורי, בשלב מסויים הבינו שזה יותר מדי.
אמא שלי אמרה לי פעם שאני מאלאיי קרפאט. MALAI CRAPAT שזה מאכל רומני, מעין פשטידת גבינה רכה שהתבקעה. ובאותה נשימה אמרה: "תהיי קצת יותר INFIPTA. נראה לי שהכוונה – אסרטיבית.
הפרוש: תקועה! זה כמו לתקוע יתד, למשל, זה כמו לקבוע עובדה, הסברתָ
אהה, כן, זה נראה מתאים - נחושה, חזקה. ובמקביל להיות ילדה טובה וצנועה. היא ביקשה ממני לעשות את הבלתי אפשרי. גם וגם. גם להיות ילדה טובה וגם להיות נחושה וחזקה.
סיפור ישן.
לאחרונה התחלתי ללמוד את ספר מידות הנפש. ספר שנכתב לפני כשש מאות שנים, שמרכז בתוכו מדברי הרמב"ם ואבן-גבירול, וגדולי יהדות נוספים שעסקו במידות, כלומר בתכונות, משמעותן והשימוש בהן. כעשרים צמדי מידות כלולים בספר. ביניהן גאווה ומולה צניעות, קמצנות ומולה נדיבות, אהבה ומולה שנאה וכך הלאה. מסתבר שכל מידה יכולה להיות טובה ורעה, תלוי באופן בו אנו משתמשים בה.
חיזוק לטענה הזו קיבלתי במקרה דרך ציטוט שזכיתי לקבל מידיד איתו שוחחתי בנושא:
כך היה אומר רבי שמחה בונים לתלמידיו:
כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים, כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך. בכיס הימני יהיה פתק ובו כתוב: "בשבילי נברא העולם", בכיס השמאלי יהיה פתק ובו כתוב: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר".
פתקים הפוכים, כביכול סותרים זה את זה, אך בעצם משלימים זה את זה. כל פתק נכון, עלינו רק לדעת מתי להשתמש באחד ומתי באחר. פעם זה נראה בלתי אפשרי, לא הצלחתי גם וגם.
עדיין לא מאוחר, החיים לפני
חג האהבה
ירח של טו באב
כמוהו כירח של כל טו בחודש.
לאהוב
מתאים תמיד
לקריאת הפוסט
חֲנֻכָּה
כְּשֶׁהָלַךְ הָאוֹר וְהִתְמַעֵט
בְּתַהֲלִיךְ קוֹסְמִי מֻפְלָא,
עָשָׂה הָאָדָם לְמַגֵּר
אֶת...
לקריאת הפוסט
ושוב שנה חדשה
כצמד טליים תמימים
בעשב הירוק, הפשוט.
לאלה אני מתגעגעת
לכאלה מייחלת.
מאחלת
שכזו תהיה
השנה הנכנסת
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
גוגל טרנסלייט טוען ש-
IMFIPTA
זה בלשון האיסלאנדית ושאין לו תרגום לזה...
מצחיק....
ואגב, יוסי ידידי, אני שמחה שאהבת.
אם את מוציאה ב"אופיר ביכורים"כיתבי לי הודעה כי עלי להזהירך.
דיאלוג נחמד שבאמצעותו ראיתי מה עובר עליך מבחינה אינטלקטואלית.בחורה כלבבי.כלהכבוד!
תודה למחמאה :)
והנה גם מגיעים הסימוכין מדברי חכמים שמחזקים את חוכמת האם, בחיים מומלץ להיות הכל מהכל , סוג של חיסון כזה, נגד כל הקשיים .
וגיבורת סיפור הדיאלוג עם הידיד ועם עצמה , מדגישה שהיא עדיין לא שם, עדיין נאחזת בשלה, בערכיה, בדרך נוהגה, עדיין לא מתפשרת על הגם וגם , ובמין פשרה מפזרת אמירה רפה שעוד החיים לפניה, לנהוג כמו כולם בלהיות גם וגם . ואני כקוראת שומעת אישה שאוהבת את ייחודה, ואת ערכיה , דוחה את חיסון הפלא כדי לשמור על עצמה,על הילדה שבה, ורוצה לומר לה שתמשיך כך, שתמשיך לאהוב ולהעריך את עצמה כמו שהיא.
סיפור של שיחות פילוסופיות מענין מאוד, מירה . התחברתי מאוד. תודה.
לקרוא אותי דרכך גורם לי להתמוגג. התיאור וההסבר. נפלא.
ותודה למחמאה, שמאוד מרגשת.