מוטקה > בלוגים > הבלוג של עופרה בריל > לזכרו של בני עינב בריל

לזכרו של בני עינב בריל

עינב נולד בשנת 1971 - עינב בני נפטר לפני כשנתיים והוא רק בן ארבעים.עינב השאיר אחריו אוצרות טבע אשה ושני ילדים נפלאים.
לזכרו של בני עינב בריל

עינב בן יקר שלי

עכשיו אתה משקיף עלינו מלמעלה, עכשיו אתה רגוע לא נתון בדחף שצריך לשמור על הכול כי אחרת זה יתפרק.עכשיו הטלת עלינו את המשימה, להמשיך ולא להישבר כי יש מי הזקוקים לנו.

איך אפשר לספר לך על האוצרות שהשארת אחריך ??

איך אפשר לספר לך על הבחירה המוצלחת שלך בשותפה לחיים?

כשסבא וסבתא שלך היוו משענת לחייך שלך ידעת להוקיר ואהבת את הנתינה והחום שהרעיפו עליך.לסבתא חוה היית מקור לגאווה אין סופית-

"נו בנצ'יק תתכופף קצת כדי לקבל נשיקה "...ואתה בחיוך שהיה ממוסס כל אחד, רוכן מעל סבתא חוה והיא מנשקת בלחי וממלמלת " אך איזה נכד.."

קשה לפרוט געגוע למילים, כי זה אף פעם לא מספיק, זה אף פעם לא מובן למי שלא קשור כל כך לנשוא הגעגוע.

אצלי כל דבר הקיים פה בקיבוץ מזכיר אותך וקשה לשכוח.

הירידה בכביש הפנימי ליד בית הקומותיים של התקשורת , מזכירה מקרה אופנים.הלכנו לקטוף משהו על אחד העצים ואתה ילד בן שלוש עובר בכביש ומישהו צעיר מאוד פורץ את הכביש בנסיעת אופנים מטורפת ונכנס בך בחבטה קשה.ילד בן שלוש בוכה וקשה להרגיע כי זה בא פתאום ממקום הכי בטוח על הכביש הפנימי.

האסם השני ליד האסם הגדול.יום אחד גילית לנו שיש שם גוזלים של תנשמת.

ובערב אתה מביא את תמר כילדה וטל כתינוק לראות את הגוזלים שאולי יצוצו מהאסם למעלה למעלה ..אנחנו כולנו עומדים בשקט ומחכים לציוצים ולאימא תנשמת שתבוא להאכיל. אך למזלנו הרע היא לא באה ולא ראינו אותם. אין דבר יהיו עוד הזדמנויות.

חולצה כחולה עם שרוך לבן מיד נותנת לי את המראה של עינב בשרות בבאר שבע . חבורה של י"ג מסתופפת בדירה קטנה , עינב מבשל וגם מלמד את אימא לבשל, אוכל כל כך טעים. הדרכה בשנת הי"ג נתנה לך המון . טיולים בכול רחבי הארץ, ידע נצבר בידיעת הארץ , בכבישים בניתוב , והידע רק מתרחב כל הזמן.

בן קבוצה ' מנרקיס ' שבא לבקר את הוריו, מיד מעלה זיכרון של קבוצת 'נרקיס' .

את אותה פציעה טראומטית באורווה של הפונים , בו הייתה משאית מלאה בחוטי ברזל , וילדי הקבוצה עולים והמשאית שוקעת והילדים נפצעים ומזעיקים את ההורים, ושמחת כולם שהכול נגמר רק בפציעות.

קרחת של גבר - גבר עם קרחת שנראה מרחוק. לבוש במכנסי ברמודה חולצה מרושלת וגוף גדול , מיד מחזיר אותי לעינב, לנוכחות שהייתה לו. הוא לא היה צריך לנקוט בצעקנות ובדיבורים רמים כדי להגיד אני פה הקשיבו לי- מספיק בשיחה לעמוד מול המיקרופון ולדבר בשקט, וכולם מקשיבים, כי לעינב יש מה להגיד ויש מה לשמוע וללמוד ממנו.

העננים שבשמים - מיד לוקחים אותי לאהבתך המיוחדת לעננים.בשרות הצבאי למדת לקרוא לכול צורות העננים בשמות . השמות קשים לביטוי וקשה לזכור, אבל מפיך זה יצא בקלות כזו..

האוטו של צפריר מחשבים - מחזיר אותי לשיחה שהייתה לי עם צפריר.יום אחד הוא הסיע אותי מהארכיון לביתי ואמר - את לא יודעת איזה בן גאון יש לך במחשבים.הוא לא סתם יודע מחשב הוא מבין את השפה וזה הרבה יותר חשוב ....

אמרו משהו בחדשות שאני לא מבינה - אפשר לשאול את עינב הוא יודע ומסביר, ואתה תוהה מאיפה הבן אדם יודע כל כך הרבה???

בהתכנסויות משפחתיות אני תמיד מחפשת אותך..

לא צריך לחפש כי אתה בעיני רוחי נמצא .

הגעגוע לא נותן מנוח, הוא מציף בכול רגע בחיים אף על פי שכולנו יודעים שצריך להמשיך ולחיות את החיים כול עוד נשמת חיים באפנו.

אוהבת אותך מאוד

תגובות  0  אהבו 

932
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

עופרה בריל מזמינה לבלוג שלה
בלוג חדש לעופרה בריל מוזמנים לעיין בבלוג חדש שלי שהוא מורכב מכתבות שפרסמתי בעבר מ'חותם' ה'דף הירוק' ועוד..אשמח לתגובות http://einhashofet.blogspot.co.il/ בברכה מעופרה קיבוץ עין...
לקריאת הפוסט
הפסלים של אורה
לקריאת הפוסט
הפסלים של אורה
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה