שיר לחנוכה-כתב פרופ יוסי גמזו
יוסי גמזו
דְמֵי חֲנֻכָּה לַמִּתְאַוִּים אֶל הַגּוֹלָה הַמְּתֻקָּה
וּמַדְחִיקִים בְּלִי הַצְלָחָה אֶת הָאֱמֶת הַחֲנוּקָה
א. בַּיָּמִים הַהֵם
לִפְנֵי הַרְבֵּה מְאֹד שָׁנִים, בִּימֵי אוֹתָהּ אַנְדַּרְלָמוּסְיָה
שֶׁל גַּל פַּרְעוֹת "סוּפוֹת בַּנֶּגֶב", עֶרֶב חַג הַחֲנֻכָּה
הוֹדִיעַ בְּנוֹ שֶׁל רַב רָצוּחַ בְּפוֹגְרוֹם, אֵי-שָׁם בְּרוּסְיָה,
לְהוֹרָתוֹ הַמִּתְמוֹגֶגֶת בִּדְמָעוֹת, כַּחֲנוּקָה
כִּי מֵאַחַר שֶׁעַם נִבְחָר אָנוּ רַק לִרְדִיפוֹת וָרֶצַח
בִּגְזֵרָתוֹ שֶׁל אֵל אַכְזָר הַדָּשׁ בָּנוּ בְּאֵין עוֹצֵר
עַל לֹא כָּל עָוֶל וּוַדַּאי יוֹסִיף לָדוּשׁ בָּנוּ לָנֶצַח,
מָחָר יֵלֵךְ הוּא, בֶּן הָרַב, לַכְּנֵסִיָּה – וְיִתְנַצֵּר.
"הָעֶרֶב", סָחָה לוֹ אִמּוֹ, "יָבוֹא לָעִיר, לְבֵית-הַכְּנֶסֶת
מַגִּיד נוֹדָע מֵעִיר-הַפֶּלֶךְ, אִישׁ בָּקִי בְּדַת עַמְּךָ,
וְאִם תִּשְׁאַל אוֹתוֹ קֻשְׁיָה שֶׁלֹּא יִפְתֹּר אוֹתָהּ בְּחֶסֶד
לֵךְ וְחַלֵּל אֶת כְּבוֹד אָבִיךָ זָ"ל וּשְבֹר אֶת לֵב אִמְּךָ".
וְכָךְ, בָּעֶרֶב, מוּל עַם רָב, הוֹשִׁיט הַמָּעֳמָד לְשֵׁיגֵץ
שְׁנֵי אֶגְרוֹפִים קְמוּצִים וְסָח לוֹ, לַמַּגִּיד, לְלֹא דְחִיָּה:
"יֵשׁ בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי יָדַי, כְּבוֹדוֹ, צִפּוֹר – וְאִם זִיקֵי גֵּץ
חֲרִיפוּתְךָ יֵדְעוּ לִפְתֹּר הַאִם מֵתָה הִיא אוֹ חַיָּה
לֹא אֶשְׁתַּמֵּד, אַךְ אִם יִטְעֶה כְּבוֹדוֹ בְּנִחוּשׁוֹ חָלִילָה
אֵצֵא מָחָר לִשְׁמָד וְאֶת רַגְלַי לַכְּנֵסִיָּה אֶגְרֹר"
(וּבִלְבָבוֹ סָח: "אִם יֹאמַר 'חַיָּה' – אֵתֵּן מִין קְבֶץ' סוֹפִי לָהּ
וְאִם יֹאמַר 'מֵתָה' – אֶפְתַּח כַּפִּי וְאֲשַלְּחָהּ לַדְּרוֹר,
כָּךְ שֶׁכָּל הֶגֶה שֶׁמִּפִּיו שֶׁל הַמַּגִּיד יֵצֵא הָגוּי
כְּמַעֲנֶה עַל חִידָתִי – בֵּין כָּךְ אוֹ כָּךְ יְהֵא שָׁגוּי...")
כִּלָּה הַנַּעַר אֶת דְּבָרָיו וּבַקָּהָל – דִּמְמַת מָוֶת
וְהַמַּגִּיד מֵשִׁיב תְּשוּבָה לוֹ, לַקּוֹרֵא עָלָיו תִּגָּר:
"שָׁאַלְתָּ, בְּנִי, אִם זוֹ צִּפּוֹר מֵתָה (מֵתָה עַל לֹא כָּל עָוֶל,
כַּהֲרוּגֵי עַמְּךָ בְּכָל פּוֹגְרוֹם שֶׁבּוֹ דָמָם נִגָּר)
(המשך ישיר של הבית החותם את העמ' הקודם, בלי שוּרת-רווח)
אוֹ אִם חַיָּה הִיא (כְּאוֹתָהּ הָאֱמוּנָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
וְאַף יוֹתֵר, אוֹתָהּ קִדֵּשׁ אָבִיךָ זָ"ל לְבַל תֹּאבַד
מִנֶּפֶשׁ בְּנוֹ), וּבְכֵן בְּטֶרֶם כָּאן תִּפְתַּח, יַלְדִּי, כַּפַּיִם
בִּלְהִיטוּתְךָ לִסְתֹּר דְּבָרַי – דַּע כִּי שְׁנֵי אֵלֶּה, בַּד-בְּבַד,
חַיֵּי צִפּוֹר זוֹ וְחַיֵּי אֱמוּנַתְךָ בְּשֵׁם שָׁמַיִם
גַּם אִם תְּלוּיִים הֵם כְּעָלֶה נִדָּף
תְּלוּיִים בְּ ךָ בִּ לְ בַ ד..."
שָׁמַע הַנַּעַר אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַמַּגִּיד וּכְבָר, בְּבֶכִי
שֶׁל חֲרָטָה גְדוֹלָה, שֶׁל נֹחַם בְּלִי גְבוּלוֹת וְנִחוּמִים
צָנַח אַפַּיִם לְרַגְלָיו שֶׁל הַמַּגִּיד וּדְמוּעַ-לֶחִי
בִּקֵּש סְלִיחה כְּפוּלָה מִמֶּנּוּ וּמֵאַב-הָרַחֲמִים
וּמֵאַחַד מֵאֶגְרוֹפָיו פָּרְחָה חָפְשִׁית וּמְכֻנֶּפֶת
אֶל תִּקְרָתוֹ שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַנִּרְעָשׁ אוֹתָהּ צִפּוֹר
שֶׁאוֹתוֹ רֶגַע נִמְשְׁלָה לְפֶתַע לְצִפּוֹר-הַנֶּפֶשׁ
שֶׁל מִי שֶׁחֵרֶף פִּקְפּוּקִים וָזַעַם לֹא יוּכַל לִכְפֹּר
בְּמוֹרַשְׁתָּם שֶׁל אֲבוֹתָיו שֶׁגַּם אִם לֹא אַחַת נָבוֹכוּ
מֵאִי-צִדְקוֹ שֶׁל גּוֹרָלָם הַמַּר מֵאָז בֵּית חַשְׁמוֹנַאי
הֲרֵי לַמְרוֹת הַכֹּל לֹא קָדוּ לְפִסְלוֹ שֶׁל אַנְטִיוֹכוּס
אוֹ מַסְּעֵי צְלָב וְאִינְקְוִיזִיצְיוֹת לְאַחַר-מִכֵּן, וּתְנַאי
הִתְנוּ עִם רֹעַ-גוֹרָלָם שֶׁנִּתְמַשֵּךְ לוֹ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
כִּי גַם אִם יֵאָלְצוּ לִכְפֹּר בָּהּ, בְּדָתָם, כַּאֲנוּסִים
הֲרֵי בַּסֵּתֶר, בְּחֶשְׁכַת מַרְתְּפֵיהֶם, בִּדְמִי הַלַּיִל
(אִם זֶה בְּבוּנְקֶר שֶׁבַּגֵּטוֹ אוֹ בְּמַחְבּוֹאִים כְּמוּסִים
בְּיַעֲרוֹת הַפַּרְטִיזָנִים) הֵם יַדְלִיקוּ נֵר שֶׁל חֵלֶב
לְזֵכֶר מֶרֶד מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הַמַּכַּבִּים
כִּי כְּמוֹ מֵרוֹץ-לַפִּיד הִיסְטוֹרִי גַם אוֹרָהּ שֶׁל הַתּוֹחֶלֶת
נִמְסָר מִדּוֹר לְדוֹר כְּאֵשׁ-תָּמִיד שֶׁאֵין לָהּ מְכַבִּים
וְשֶׁבְּרֶגַע לֹא צָפוּי, כְּעוֹף-הַחוֹל הַקָּם מֵאֵפֶר
יָקוּם בָּהּ פֶתַע לִתְחִיָּה אֵיזֶה צֵרוּף-תְּנָאִים נִכְסָף
שֶׁבּוֹ תְחִיַּת-מֵתִים שֶׁל עַם נִרְדָּף תָּצוּץ עַל קַו-הַתֶּפֶר
בֵּין הַשּׁוֹאָה וְהַיְּשׁוּעָה וְתִתְדַּפֵּק לָהּ עַל הַסַּף
וּמִן הַלַּהַט שֶׁל אוֹתוֹ אַפְעַלפִּיכֵן שֶׁלֹּא דֻכָּא
אַף בְּאַלְפֵי שְׁנוֹת דָּם יֻדְלַק לוֹ נֵר זוֹהֵר שֶׁל חֲנֻכָּה...
ב. בַּזְּמַן הַזֶּה
לִפְנֵי יָמִים סְפוּרִים בִּלְבַד, מוּל סָבָתוֹ הַמִּתְחַלְחֶלֶת
(מִי שֶהָיְתָה בִּימֵי קְרָבוֹת תָּשָ"ח פַּלְמַ"חְנִיקִית עַזָּה)
אָמַר נֶכְדָּהּ הַמַּרְדָּנִי שֶאֵין לוֹ כָּל עִנְיָן וְחֵלֶק
בְּסִפּוּרֵי הַמַּכַּבִּים וְעוֹד הוֹסִיף שָם וּבִזָּה
אֶת יִשְׂרָאֵל שֶבָּהּ הַ"מִילְקִי" לְעֻמַּת בֶּרְלִין יָקָר כֹּה
וּבִנְיוּ-יוֹרְק, בִּזְכוּת הַ"גְּרִין קַארְד", נַעֲשִׂים לְמִילְיוֹנֵר
וּמֵאַחַר שֶמִּלִּבּוֹ כָּל שְבִיב מָסֹרֶת נֶעֱקַר כֹּה
הוּא לֹא מַדְלִיק לִכְבוֹד גְּבוּרַת הַמַּכַּבִּים אַף פַּעַם נֵר
וְגַם לֹא שָׂם קָצוּץ עַל "דּוֹסִים" אֵלֶּה, בְּנֵי מַתִּתְיָהוּ
וּבִמְיֻחָד עַל הַשָּאהִיד הַיְּהוּדִי הַמִּתְאַבֵּד
הוּא אֶלְעָזָר, שֶהִסְתָּעֵר כְּמִין בִּרְיוֹן נִבְעָר וְ-Yahoo
עַל אוֹתוֹ פִּיל רִאשוֹן בַּטּוּר אֲשֶר בִּמְלוֹא כָּבְדוֹ כִּבֵּד
אֶת זֶה שֶחֶרֶב בּוֹ נָעַץ עַד כִּי הַטּוּר נִבְלַם לְפֶתַע
וְכָל שַיֶּרֶת הַפִּילִים הָאֵימְתָנִית קָרְסָה אָחוֹר
בְּעוֹד הַפִּיל קוֹבֵר תַּחְתָּיו אֶת נֶפֶש מְשַסְּפוֹ שֶמֵּתָה
כִּי בָּחֲרָה בְּסוֹף עָקָר וְאָבְדָנִי בִּמְקוֹם לִבְחֹר
בִּקְדוּשָתָם שֶל הַחַיִּים שֶשּוּם קָרְבָּן לֹא יִשְתַּוֶּה לָהּ
לֹא בַּיָּמִים הַהֵם וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה, וּלְעֵדוּת
הִתְרִיס: "לָכֵן לֹא רַק שֶאֵין בִּי רֶגֶש פַּטְרִיוֹטִי, אֶלָּא
אֲנִי כּוֹפֵר בַּצִּיּוֹנוּת כִּי הִיא אָסוֹן וְהִתְאַבְּדוּת".
וְאִם לֹא דַי בְּכָךְ אַף סָח לְסָבָתוֹ שְטוּפַת הַדֶּמַע
אֲשֶר עֵינֶיהָ בִּתְמוּנַת סָבוֹ הַמֵּת, שֶעַל הַקִּיר:
"אֲנִי אֵרֵד לַמַּעֲרָב, לַ"גּוֹלְדְּן-סְטֵיט", בְּלִי שוּם דִּילֵמָה
בֵּין הַמַּצְפּוּן וְהַמַּצְפֵּן, כִּי עַם שֶאֶת בָּנָיו מַפְקִיר
לַעֲקֵדַת יִצְחָק נִצְחִית, מִילִיטָרִיסְטִית, בְּלִי שוּם אַיִל
שֶיַּעֲלֶה עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּמְקוֹמָם – אֵין לוֹ כָּל זְכוּת
לִמְכֹּר לָהֶם מוֹרֶשֶת-קְרָב שֶל אֶלְעָזָר גִּבּוֹר-הַחַיִל
שֶאֵין לִי לִשְטִיפַת-הַמּוֹחַ אוֹדוֹתָיו כָּל שַיָּכוּת".
עָנְתָה לוֹ סָבְתָא: "אַדְרַבָּה, אִם בְּחַיֵּי גָּלוּת חָפַצְתָּ
לֵךְ וְסַדֵּר לְךָ "גְרִין קַארְדּ" וְרֵד מֵאֶרֶץ מַחְצַבְךָ,
אֲבָל כֵּיוָן שֶבְּקַלּוּת כָּזֹאת בְּהֶבֶל-פֶּה נִפַּצְתָּ
כָּל שַיָּכוּת בֵּין סִפּוּרוֹ שֶל אֶלְעָזָר זֶה וּבֵינְךָ
דְחֵה יְרִידָה זוֹ לְאַרְצוֹ שֶל אַנְקְל סֶם וְלוּא לְרֶגַע
בּוֹ אֲסַפֵּר לְךָ קוּרְיוֹז שֶהִתְרַחֵש לְמוּל עֵינֵי
קֹמֶץ זָעוּם שֶל מָגִנֵּי קִבּוּץ מֻכֵּה חֻרְבָּן וָפֶגַע
בִּימֵי תָּשָ"ח וְהוּא טָבוּעַ אֶצְלְךָ בַּ-D.N.A
(המשך ישיר של הבית החותם את העמ' הקודם, בלי שוּרת-רווח)
בֵּין אִם תּוֹדֶה בּוֹ אוֹ תִכְפֹּר בּוֹ – כִּי הִנֵּה, סָמוּךְ לְפֶתַח
קַו חֲפִירוֹת קִדְמִי שֶל נוֹף הַחֳרָבוֹת שֶלֹּא נוֹתַר
בּוֹ אַף לֹא בַּיִת עַל תִּלּוֹ שֶכֵּן רֻדַּד בּוֹ כָּל הַשֶּטַח
מֵהַפְגָּזוֹת צְבָא-הַפְּלִישָה שֶל בְּנֵי-דּוֹדֵנוּ – כְּקַטָּר
בְּרֹאש שוּרַת קְרוֹנוֹת נִצַּב כְּבָר טַאנְק רִאשוֹן מִתּוֹךְ שַיֶּרֶת
שִרְיוֹן צְפוּפָה וַאֲרֻכָּה, שָעָה שֶרַק עִם סְטֶן בַּיָּד
עָמַד כָּל אִיש בַּחֲפִירָה מוּל עָצְמָתָם הַמְּצַמְרֶרֶת
שֶל אַרְטִילֶרְיַת הָאוֹיֵב וְטוּר הַטַּאנְקִים שֶמִּיָּד
אָמַר לִפְרֹץ אֶל חֲצֵרוֹ שֶל הַקִּבּוּץ וְאֶת הַהֶרֶס
שֶכְּבָר חָגַג אֶת נִצְחוֹנוֹ בָּהּ, לְהַשְלִים עַד סוֹף חָרֵב –
וּבְכֵן, בְּעוֹד כַּת מָגִנָּיו שֶל הַקִּבּוּץ מַעֲלָה חֶרֶס
בְּפִרְפּוּרֵי אָזְלַת יָדֶיהָ מוּל הַקֵּץ הַמִּתְקָרֵב
זִנֵּק בָּחוּר אֶחָד מִתּוֹךְ הַחֲפִירָה וּבֵין פְּרָקֶיהָ
שֶל שַרְשַרְתּוֹ שֶל טַאנְק-הַחֹד מִהֵר לִתְחֹב, כְּמַעֲצוֹר
מַגֶּבֶת בָּהּ קִנְּחָה עֲדַת הַלּוֹחֲמִים אֶת חֲלָקֶיהָ
זְרוּיֵי הַפִּיחַ שֶל מִכְסַת נִשְקָהּ הַדַּל בֵּין צְרוֹר לִצְרוֹר
וְתַאֲמִין אוֹ לֹא: אוֹתָה פִּסַּת מַגֶּבֶת מְפֻיַּחַת
שֶנִּתְחֲבָה כִּטְרִיז בֵּין חֻלְיוֹתֶיהָ שֶל שַרְשֶרֶת זֹאת
בָּלְמָה מִלְּבַד אֶת טַאנְק-הַחֹד אֶת כָּל שוּרַת הַטַּאנְקִים יַחַד
שֶנִּתְקְלוּ לְפֶתַע זֶה בָּזֶה וְנֶחְבְּטוּ עַזּוֹת
וְיִתְרוֹנוֹ הַוַּדָּאִי שֶל הָאוֹיֵב בְּטִיב הַנֶּשֶק
וְכַמּוּתוֹ בָּטַל בָּרֶגַע בּוֹ קָפְצוּ שִרְיוֹנָאָיו
בְּפָּאנִיקָה מֵרִכְבֵּיהֶם גְּלוּיִים לְאֵש אַנְשֵי הַמֶּשֶק
וּשְׂרִידֵיהֶם בָּרְחוּ בְּפַחַד עַל נַפְשָם וְכָךְ נִכְתַּב
פֶּרֶק מֻפְלָא בִּבְלִימָתָהּ שֶל הַפְּלִישָה – אַךְ מַר הַמָּוֶת
גָּבָה בִּשְׂכַר אוֹתוֹ נֵס דְּרַסְטִי אֶת חַיָּיו שֶל הַבָּחוּר
אֲשֶר נוֹרָה מִשֶּתָּחַב אֶת הַמַּגֶּבֶת וְלֹא שָב אֶל
הַכָּרָתוֹ וְאֶל חַיָּיו, וְהוּא, לוֹחֵם זֶה הַזָּכוּר
לְכָל יוֹדְעֵי אוֹתוֹ גִלּוּי מֻפְלָא שֶל עֹז וְתוּשִיָּה – הוּא
סָבְךָ שֶלְּךָ, אֲבִי אָבִיךָ, אָז כָּעֵת, בְּאֵיזוֹ זְכוּת
אַתָּה אוֹמֵר לִי כִּי זִכְרוֹ שֶל אֶלְעָזָר בֶּן מַתִּתְיָהוּ
הוּא שְטִיפַת-מוֹחַ אֲשֶר אֵין לְךָ בָּהּ שֶמֶץ שַיָּכוּת?..."
כָּךְ סָחָה סָבְתָא וְהִבִּיטָה חֲלִיפוֹת, דְּמוּעַת-מַבָּט
הֵן בַּתְּמוּנָה שֶעַל הַקִּיר וְהֵן בִּפְנֵי נֶכְדָּהּ הָעֶלֶם
שֶגַּם עֵינָיו הָיוּ לַחוֹת פִּתְאֹם וְשֶהִדְלִיק אַט-אַט
נֵר חֲנֻכָּה בְּיָד רוֹעֶדֶת מִבּוּשָה גְדוֹלָה וְהֶלֶם
(המשך ישיר של הבית החותם את העמ' הקודם, בלי שוּרת-רווח)
וּמִלְמֵל לָהּ בִּמְבוּכָה: "כָּעֵת בָּרוּר לִי בְּוַדַּאי
שֶאַנְקְל סֶם כְּבָר יֵאָלֵץ לְהִסְתַּדֵּר שָם בִּלְעָדַי..."