שיר חדש מאת פרופ יוסי גמזו

יוסי גמזו
קִצּוּר תּוֹלְדוֹת הַזְּמַן שֶל הַפְּצָצָה הַמְּתַקְתֶּקֶת
    אֶת קָטַסְטְרוֹפַת-הָעֲנָק שֶלְּאַיֵּם אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת   
 
בְּבּוּנְקֵרוֹ הַמְּאֻבְטָח מִפְּנֵי דְּרִישַת שָלוֹם מִצַּהַ"ל
כִּנֵּס הַלַּיְלָה הַגַּ'בָּאר נַסְרָאללָהּ אֶת קַבִּינֵטוֹ
וְסָח לָהֶם כְּשֶהַמּוֹרָאל שֶלּוֹ מַרְקִיעַ לִשְמֵי מַעַל
דּוּ"חַ מַרְנִין שֶכְּמוֹ שַבְּרִיָּה חִיש נִשְלַף מֵאַבְנֵטוֹ.
 
"רֵעַי לַנֶּשֶק," הוּא אָמַר, "אִם עַד הַיּוֹם רַבּוֹת תֻּסְכַּלְנוּ
מִחִסּוּלֵי שַיְּרוֹת אַמְלָ"ח שֶנִּשְלְחוּ בְּמוֹעֲדָן
יָשָר אֵלֶינוּ מֵאִירָאן, אַךְ הַיָּאהוּד בָּהֶם הֻתְקַלְנוּ
הָרְסוּ לָהֶן אֶת הַצּוּרָה בְּבּוֹמְבּוֹת-טַיִס, אַבָּאדָאן –   
 
הֲרֵי כַּיּוֹם לְשִׂמְחָתֵנוּ, אִם אֶת הַמַּצָּב בּוֹדְקִים פֹּה
כְּשֶכָּל טְוָחֵי טִילֵינוּ כָּאן גְּדֵלִים כָּל יוֹם בְּהִתְעַצְּמָם,
גַּם אִם לְדַעַת הַסַּאיּוּנִים כְּלָל אֵינֶנּוּ צַדִּיקִים פֹּה–  
עֻבְדָּה, מְלַאכְתֵּנוּ נַעֲשֵׂית בִּידֵי הַצִּיּוֹנִים עַצְמָם.
 
אָמְנָם אוֹמְרִים, רֵעַי, שֶהַיָּאהוּד הֵם חֲכָמִים לְאַללָהּ
אַךְ אִם רוֹאִים אֵיךְ מְכִינִים הֵם שָם מֶגָה-אָסוֹן אָיֹם
לְרִבְבוֹת אֶזְרְחֵיהֶם – אִסְמְעוּ מִנִּי, מִנַּסְרָאללָהּ –
הֵם כְּלָל וּכְלָל לֹא חֲכָמִים כִּי הֵם עוֹזְרִים לָנוּ כָּל יוֹם.
 
אֵיךְ הֵם עוֹזְרִים? פָּשוּט מְאֹד: מִזֶּה שְמוֹנִים שָנִים בְּעֶצֶם
הֵם לֹא בָּדְקוּ אֶת מַצָּבוֹ הַמִּתְדַּרְדֵּר וְהַנִּסְדָּק
שֶל כָּל אוֹתוֹ מְכַל-אָמוֹנְיָה שֶפְּגִיעָה אַחַת נִמְרֶצֶת
מִטִּיל שֶלָּנוּ מִבֵּירוּת סוֹפָהּ לִכְתֹּש אוֹתָם עַד דַּק.
 
הִנֵּה, פְּרוֹפֶסוֹר מִן הַטֶּכְנִיוֹן, אֵהוּד קֵינָן, קוֹבֵעַ
שֶהַמְּכָל הַזֶּה, כְּמוֹ כָּל חִיתְיָאר, הוּא כְּבָר בְּסוֹף יָמָיו
וְיִשְׂרָאֵל שֶלֹּא סִלְּקָה אוֹתוֹ עוֹזֶרֶת לְאוֹיְבֶיהָ
יוֹ­תֵר מִמָּה שֶכָּל אוֹיְבֶיהָ עוֹלְלוּ לָהּ עַד עַכְשָיו.
 
וְאִם לֹא דַי בְּכָךְ הֲרֵי כָּל אֳנִיָּה שֶמּוֹבִילָה שָם
אֶת הָאָמוֹנְיָה לְמִפְרַץ חֵיפָה יֵש בָּהּ יוֹתֵר סִכּוּן
מִפִּצּוּצוֹ שֶל הַמְּכָל עַצְמוֹ, כִּי טִיל שֶחִיזְבָּאללַהּ שָם
יַנְחִית עָלֶיהָ – יְחוֹלֵל מִיָּד אָסוֹן לְלֹא תִקּוּן.
 
כִּי כָּל מִפְגָּש בֵּין הָאָמוֹנְיָה וּמְלִיחוּת הַיָּם גּוֹרֶמֶת
אֶפֶקְט כָּזֶה שֶיְּכָלְתּוֹ שֶל שוּם דִּמְיוֹן לֹא מַגִּיעָה
לִמְמַדֵּי רַצְחָנוּתוֹ – וּבְאִינֶרְצְיָה מְטֻמְטֶמֶת
כְּבָר אֳנִיָּה כָּזֹאת שְלוֹשִים שָנִים כָּל חֹדֶש מְבִיאָה
אֶל הַמְּכָל שְנֵים-עָשָׂר אֶלֶף טוֹן אָמוֹנְיָה, וְכָרֶגַע
יֵש בַּמְּכָל חֲמֶשֶת נְקוּדוֹת-תֻּרְפָּה מְסֻכָּנוֹת
שֶבְּכָל יוֹם וְכָל שָעָה הֵן עֲלוּלוֹת לִגְרֹם לְפֶגַע
שֶיְּחַסֵּל, מִלְּבַד אוֹתוֹ, גַם רְבָבוֹת שֶל קָרְבָּנוֹת.
לֹא שֶבְּיַחַס לַמֶּחְדָּל הַזֶּה יֵש הִתְעַלְּמוּת גּוֹרֶפֶת
בְּמֶמְשְלוֹת הַצִּיּוֹנִים מוּל הַרְעָלָה כֹּה הֶקֵפִית
אַךְ כְּבָר שְמוֹנִים שָנִים תְּמִימוֹת שוּם מֶמְשָלָה אֵינָה נוֹקֶפֶת
אֲפִלּוּ אֶצְבַּע לִמְנִיעַת הַסַּכָּנָה הַזֹּאת סוֹפִית.
 
וּמוּל אִיּוּם זֶה בְּפּוֹטֶנְצְיָה מְגַלִּים הֵם אִימְפּוֹטֶנְצְיָה
וְתַפּוּחַ-אֲדָמָה לוֹהֵט כָּזֶה מְגַלְגְּלִים
מִשַּׂר אֶחָד לְשַׂר שֵנִי וּמִקָּדֶנְצְיָה לְקָדֶנְצְיָה
כְּשֶדְּפָנָיו שֶל הַמְּכָל הַזֶּה כָּלִים וּמִתְבַּלִּים.
 
וְאָז, כְּמִנְהָגָם תָּמִיד אַחַר שֶאֲסוֹנוֹת קָשִים
גּוֹבִים עַל כָּל מֶחְדָּל וּפְיַאסְקוֹ חוֹב-דָּמִים אַכְזָר שָם
הֵם חִיש יָקִימוּ וַעֲדָה, אִם יִוָּתְרוּ דֵּי אֲנָשִים
לְהֶרְכֵּבָהּ שֶל וַעֲדָה כָּזֹאת בֶּהּ לֹא יֻחְזַר שָם
אֲפִלּוּ מֵת אֶחָד בִּלְבַד מִן הַמֵּתִים אֶל הַחַיִּים
מֵרִבְבוֹת הֲרוּגֵיהֶם שֶאֶת זַוְעַת מוֹתָם
יָכְלוּ לִמְנֹעַ לוּא עָסְקוּ בְּפִתְרוֹנוֹת מַעֲשִׂיִּים
בִּמְקוֹם בְּגִלְגּוּלֵי הָאַחְרָיוּת עַל זוּלָתָם.      
 
אִלְחַאסְלוֹ," כָּךְ לַאֲנָשָיו הוֹדִיעַ שָם חַסַן נַסְרָאללָהּ
בַּאֲסֵפַת הַקַּבִּינֶט שֶלּוֹ שֶבָּהּ הוּא לֹא קִמֵּץ
בְּתֵאוּרֵי הֶקֶף פְּגִיעַת מְכַל אָמוֹנְיָה זֶה,"אִינְשְאַללַהּ,
בָּרוּר שֶאֵין לָנוּ כְּבָר צֹרֶךְ מְיֻחָד לְהִתְאַמֵּץ
בִּקְטִילָתָם שֶל אֶזְרָחִים יָאהוּדִים בִּקְרָבוֹת גֶּרִילָה
וְסִכּוּנָם שֶל לוֹחֲמֵינוּ  מוּל צְבָאָהּ שֶל אִישְׂרָאִיל
כְּשֶהַסִּכְלוּת הַצִּיּוֹנִית חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ חֲלִילָה
שָנִים רַבּוֹת, אִם רַק נַצְלִיחַ טְרִיק בָּלִיסְטִי לְהַפְעִיל
וְטִיל לוּבְּנָאנִי לְטַוֵּחַ לַמְּכָל הַזֶּה נַשְׂכִּילָה
שֶיְּבַצֵּעַ לָנוּ גֶ'נוֹסַיְד יָעִיל בְּגָאז רָעִיל."