מדוע לכלניות יש צבעים רבים כל כך?

כל הכלניות בארץ, מכל הצבעים, הן ממין אחד, והפרייה ביניהן אפשרית. צבע הפרח נקבע גנטית, באמצעות צירוף הגנים מהאב ומהאם. הצבעים השכיחים פרט לאדום הם לבן, ורוד, סגול, כחול, וגוני-ביניים. בסך הכל הוגדרו 25 טיפוסי צבע בפרחי כלנית בארץ. 
הצבעים העיקריים של הכלנית נקבעים על-ידי 3 גֶנִים, קטעים של המידע התורשתי שכל אחד מהם נמצא במקום (לוֹקוּס) אחר. לכל גֶן יש שני מופעים (אָלֶלִים): דומיננטי ורצסיבי. לגבי תכונות אחרות, בדרך כלל האלל הדומיננטי הוא זה שקובע את הביטוי של התכונה. לדוגמא בקביעת צבע השיער בבני אדם, האלל האחראי לצבע השחור הוא הדומיננטי ואילו זה שאחראי לצבע הבלונד הוא הרצסיבי. ילד שקיבל מהורה אחד אלל דומיננטי ומהורה אחר אלל רצסיבי יהיה בעל שיער שחור. האלל הדומיננטי הוא שמכתיב את התוצאה ואילו האלל הרצסיבי אינו בא לידי ביטוי במקרה זה. צבע הבלונד יופיע רק כשהאלל הדומיננטי איננו, וישנם רק שני אללים רצסיביים.
חידת צבעי הכלניות פוענחה במחקרם של דני זהרי ואורה הורוויץ.
ולנו נשאר רק ליהנות מהן...

כך גם אנחנו בני-האדם. כל אחד מאיתנו הוא יצור שעוצב על-ידי הגנים של הוריו. הוא יחיד ומיוחד, ואין שני לו. לפעמים הוא נאה ולפעמים פחות. לפעמים הוא חכם ולפעמים פחות. לפעמים נדיב ולפעמים קמצן. אבל כל אחד הוא יצור חד פעמי, נפרד ומיוחד.