מה בין ביעור חמץ להתמכרות.

בני ישראל יצאו ממצרים. ואנו מדי שנה מנסים ומשתדלים לבער את החמץ מחיינו. ולמצוא את האפיקומן הייחודי לנו. לא מעט מבני האנוש החיים בינינו.הגיעו לנקודות שפל בחייהם. והם חיים במציאות  כפויה. הגיעו"מאיגרא רמא לבירה עמיקתא" והם סובלים ומצטערים. ביניהם נמצאים בני משפחה,שכנים, חברים לעבודה ועוד. כל  אחד ואחד מהם , נמצא בגלות משלו. כשהם פסעו לעבר הגלות הזו. הם חוו רצונות רגעיים. רצו להשיג הנאות עכשויות. נסתר מבינתם כי פיתויים אפלים וזדוניים ממתינים להם. ואורבים מכל עבר. ואילו, בני משפחתם, המקורבים אליהם, עברו ועוברים עינויים נפשיים עקב מסעם של יקיריהם, לגלות המחרידה.ועכשיו הם מצטערים. ורוצים לבער את       חמץ היצר הרע. והם והסובבים אותם, סובלים, וחווים מצוקה מטלטלת.ואנו צריכים, וחייבים, לעודד אותם, שלא נאמר נואש. נעמוד זקופים מעל הקשיים המאיימים על יקירנו שלא יטבעו. הטעויות שלהם נעשו לעתים בשוגג. ואותן טעויות, גורמות לסובבים אותם חוויות של עומס, הישרדות ושחיקה.והם המכורים, חשים תהום של בדידות וריקנות, והם מצטערים.ולכן, אנו צריכים לעזור להם, לעבור את דרך החתחתים מתוך אופטימיות. עלינו לזכור. כי"קרוב אלוהים לנשברי  הלב"  . פסוק זה, יעלה ארוכה לליבם של כל הזקוקים לכך. הקשיים מטלטלים. בואו ונקווה לטוב. ונתן לתיקווה לחדור לחיינו ולחייהם.
יש סיבה  לכשלונות. ולנפילות,שלהם, של הטועים והכושלים. היושב במרומים לא נותן כל מה שאנו רוצים.ומבקשים. הוא רוצה, שנתחשל, ואז נעריך את מה שיש לנו. וכל הכושלים,והמכורים לחמץ הנוראי יבינו זאת.
דעו לכם,"כי קרוב ה: לכל קוראיו, ולכל אשר יקראהו באמת" אז אל יאוש.נקווה שיקירנו, לא ידרדרו למקומות לא רצויים. לא יפגשו, שוב את האיינשטיין של הרוע.
בואו ונקווה, שעקב צרות אלו, ותפילותיהם של הסובלים ושלנו. יתקיים הפסוק "מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה". וכך בורא עולם יביא לישועתם, וישועתנו. אמן!!.