יום אחד בחודש אפריל.

חברות וחברים יקרים. חיי היום יום מעסיקים את האדם, עיסוקים הרחוקים להיות דראמטים. ובכל זאת, אמיתיים. 
על יום שגרתי כזה, בחודש אפריל כתבתי. מעלה את הסיפור, שנית. 

שמש אביבית האירה את יומי, אך בגלל טרדות השעה הוסחה דעתי מהשפעתה הטובה והנעימה. עסוק במטלות היום, ובאחרות קודמות, אותן דחיתי ליום אחר. עכשיו הן נערמו כולן לפני, לדרוש פתרונן.  
הסחתי דעתי גם מרוח חורפית קרירה הממאנת להרפות מכנף ביגדו של אביב ביישני, ושובל פרחי החרצית הצצות בעקבותיו.
ובין התרוצצות אחת לשניה, לסניף הדואר המקומי למשוך דברי דואר מצטברים. וגיחה לסופר מרקט, לקנות מצרכים לבית. ובין לבין, פגישה מקרית עם מכר חביב דברן, הפותח ב"מה נשמע?" וממשיך במונולוג ארוך ומיגע בנושאים לעוסים עד דק. ואחרי השתחררות מפותלת חייכנית, חוזר סוף, סוף הביתה, לטפל בעוד מטלה דחויה, מתסכלת - ישיבה על קו הטלפון, לבירור עניין נוסף לא פתור- מדיח הכלים, מזה חודשיים לא פועל. אני דוחה תיקונו ליום המחר, אך לא מבטיח.
וכבר שעת צהריים מאוחרת. הזמן רץ כמו סוס מרוץ, דוהר. בתוכי נובטת תחושה של החמצה, איך חלף יומי ולא רדיתי מדבשו, אלא מעוקצו בלבד?
מבקש להשתחרר מעכבות. מתהלך עם סבר פנים של אדם בוגר. אך חושש שספר חיי כתוב על מצחי. מאחורי המסכה שעל פני מסתתר נער סקרן, עם מיליון שאלות, על מהות החיים והיכן אני בכל זה? נער חולמני הממריא אל עולם דמיוני. רוקם מציאות אחרת, בה יש לו נחלה חלומית בין פלגי מים, תחת שמי התכלת. והוא כמעט כל יכול. הנער נותן דרור למאווייו הכמוסים ומשחרר אותן מכילאן. פעם הוא דמות בלתי ניראת החוצה גבולות להביא מזור לנפש פצועה, על צדק נגזל, ונחמה לכבוד שנרמס, ולהשיב לעושק ולרומס כגמולו. 
בא הנער, על סיפוקו, וחולם על עולם אוטופי. עולם בו, לא קם איש על רעהו להורגו. כולם אחים. אין דלות ומכאוב. כולם נבונים, חסים על המים, הצומח והחי, אשר בתוכם הוא חי.

אחרי שהוא רווה מכוס הדרור של שיגיונותיו, נפרד הנער מנחלתו בין פלגי המים ונוחת שוב, אל עולמו האמיתי, העכשווי, האדיש, בו הטוב והרע מושלים בכפיפה אחת, תחת השמים. עולם בו, תינוקות נולדים, ובני אדם חיים ומתים. מי בשובע, ומי ברעב? מי בחרב, מי בשיבה טובה, ומי בדמי ימיו? מי שהחמיץ הרבה, ומי שהשיג דבר? 

שב הנער לשכון מאחורי המסכה הבוגרת. עברו חולף כסרט שחור, לבן, מול עיניו. ותוהה, מה הציע לו עולמו? ומה היה חלקו שלו בנתינה לעולמו? אשרי אדם אשר השלים דבר בטרם לכתו.  
יום אחד בחודש אפריל...