בדמיוני (1)
איני יודעת מתי, איך, איפה ולמה
אבל
בדמיוני
אחרי מותי וקבורתי,
אצא בלאט,
אלך לאט,
אל הפרחים
הונחו שם לזכרי.
אראה, אריח, אהנה
ואז -
אחזור למנוחתי.
אבל
בדמיוני
אחרי מותי וקבורתי,
אצא בלאט,
אלך לאט,
אל הפרחים
הונחו שם לזכרי.
אראה, אריח, אהנה
ואז -
אחזור למנוחתי.
תגובות
1
אהבו
2
873
עפיפונה
תני לאצבעות ללכת במקומך(: פרחי זהב.
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
בת שמונים
דומה, אתמול הייתי ילדה קטנה עם סרטים בצמות (אדומים ביום חול, לבנים בחגים ושבתות).
והנה, חלפו –- מאז מלאו לי...
לקריאת הפוסט
בקובץ סיפוריו של ג`ייקוב ג` רוזברג "ממזרח לזמן" - מרד
מרד / ספור ליום כפור
בקובץ סיפוריו של ג`ייקוב ג` רוזברג "ממזרח לזמן", ספר זכרונות מתקופת עלומיו של המחבר בעיר...
לקריאת הפוסט
.פרדס מתלבש
פרדס מתלבש ... שלמת בטון
אלתרמן כתב ואנחנו שרנו בהתלהבות, זה היה מזמן...:
"נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות