נאום נתניהו באו"ם,רטוריקה ברמה גבוהה
שמעתי את כל נאומו של ראש הממשלה,אפשר להגיד נוגע ללב,היה אפילו מרגש בעיקר כשנגע לצעיר מבני משפחתו שהותקף על ידי אספסוף אנטישמי והוכה קשות.הוא הדגיש בנאומו שההבדל בין נשיאי איראן הישן והחדש הוא סמנטי בלבד.הקודם היה זאב בדמות זאב [כך אמר] והחדש הוא זאב בדמות כבש.שניהם לפי דעתו לא יתפרקו מתוכנית הגרעין.שניהם רצו ורוצים להרויח זמן. הקודם עשה זאת בחשיפת שיני הזאב שלו,והנוכחי שם לנו מלכודת דבש. עוד הוסיף ראש הממשלה נתניהו:למרות הכל הוא מוכן למהלך דיפלומטי מצד המערב בתנאי שזה יביא להתפרקות מתוכנית צבאית גרעינית.עוד הוסיף נתניהו והיה אם לא! ישראל מוכנה לעשות זאת לבדה.כמובן בלית ברירה.בנושא הפלסטיני הדגיש ראש הממשלה את היותנו העם העתיק באיזור ובעולם הקדום מתקופת אברהם אבינו וציין את הקשר המיוחד שלנו לארץ הזאת.אבל [אופיני לנתניהו] הוא מוכן לפשרה הסטורית למען הסכם עם הפלסטינים.אם נשליך לגבי המסקנה המעשית מנאומו וסיכויי ההצלחה.אפשר יהיה להגיד שהכל תלוי בנושא הפלסטיני בגודל הפשרה ובמהותה ומה חשוב יותר למדינת ישראל,שטחים או שלום.לגבי הנושא האיראני אפשר להגיד האם ישראל מוכנה לפשרה או תסתפק רק בכניעה של איראן.בשתי החזיתות הנושא שעומד על הפרק האם הכל או לא כלום? או פשרה הסטורית לפי גודלו של כל עם.השלום מסוכן לא פחות ממלחמה וזה מחייב לקחת סיכונים.