הם יודעים לשמוח כי ההגירה האיסלמית טרם שטפה אותם

בלי מילים בתנועה וריקודים
https://www.youtube.com/watch?v=rVkrGJxdhuI
אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים
ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים.
הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים
הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ
המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות
הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו.
זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן.
יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים.
ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
שנדע רק שמחה יעקב. (חיוך).
סלח לי, אך אני פה, כדי לבקש ממך, לקרוא את הפוסט הנוכחי של מיכאל טל "לבנטיני (להיות
או לא להיות)?". אנא קרא את התגובות (של כולם, ושלי ושל מיכאל) והגב. חיית בתקופה ההיא
ודעתך מענינת אותי. שבת שלום ותודה. עמיר.
טוב שאפשר גם לראות ולשמוע משהוא טוב בין ים הטירוניות ששוטף אותנו.
שמחתי שערמתי לך שימחה
הגבתי ונימנעתי מלהיכנס עמוק לתוך הויכוח. הייתי שם ואני לא שוכח את העליות כאשר את יוצאי המגרב שלחו להפריח את הנגב ואת העליות מרומניה ורוסיה שלחו לדיזנגובה. (דינגובה בהשאלה כשהכוונה למרכז). אני זוכר את ואדי סאליב שביטא יותר מכל את ההכונה של המזרח והמערב. . ראיתי את זה מקרוב. והיה ניתן לחוש ואפילו לממש את התחושה. זה היה נושא שעלה לכותרות ותמיד של הצד הניפגע. התחושות של קיפוח נישמעו בכל מקום והיו אפילו התבטאויות של המקופחים שהבטיחו כי יבוא היום והם יהיו הרוב למרות שהמיזרחיים היוו את הרוב במדינה. . במאמר מוסגר אני יכול לומר שאולי הייתה לכך הצדקה. . המדינה הייתה במילחמה המצב הכלכלי היה קשה . ורוב השכבות המיזרחיות היו קשיי יום וחסרי השכלה. והנה הגיעו עולים מרומניה רובם משכילים שיכלו להשתלב יפה במוסדות ההסתדרות ובמשרדי הממשלה. . היו אלה ימים קשים למדינה שקלטה עולים במיספרים גדולים תקופה של שנות החמישים של המאה העשרים. עולי ארצות המגרב נישלחו ישר לנגב. גם המשכילים שביניהם .וזו נקודה שמחייבת תשובה ואולי אכן הייתה כאן אפליה. בגלל מזרחיות ולא בגלל השכלה. בשנים ההם דיברו על אפליה וזה היה ויכוח מר וכואב. ויכוח מתלהט וטוב שהצלחנו לצאת ממנו בשן ועיין. . אני הייתי באמצע. צבר דור חמישי לא מוגדר .. הייתי המיזרחי והייתי האשכנזי(כך קרה לי כמה פעמים שאמרו כי אני חושב כך בתור אשכנזי. )
הזיכרונות המרים של אותה תקופה מעלים בי כעס כאשר אני רואה שמעלים את נושא האפליה. תמיד דאגנו לזרוק את בקבוק השד העדתי עמוק לים ותמיד נימצאים אנשים שמעלים את הנושא מהאוב תוך שימוש בו לקידום מטרה.. אני חושב שהנושא העדתי כמעט ואין לו אחיזה בקידום ובהשתלבות בחברה וצריך לתת לו לנוח עמוק בים.