זכרונותי מספרד בנידורם
בנידורם זו עיר תיירות שעד לפני עשרות שנים היתה כפר דיגים עני, בקתות ישנות, כמה דקלים וחופים מקסימים. ממשלתו של פרנקו החליטה שמקום זה יכול להיות אתר לתיירים אשר יכניס הון תועפות לקופת האוצר, וכך היה.
בתי מלון מפואירים בארים טברנות מועדוני לילה מועדונים להימוירם מועדוני פלמנקו לתיירים, ובלי סוף אטרקציות.
ערב רב של ברואים יוצאים דופן, שלל צבעי גוף וצבעי ביגוד, ובליל שפות כתריסר , הומוסקסואלים, לסביות, אלכוהוליסטים, מעשני חשישי ומריחואנה, פושעימלחמה נ\אצים אשר מצאו במשטרו של פרנקו מקלט מדיני, מלבד זונות היה שם הכל, ולמה לא? משום שהיו תיירות הולנדיות שבדיות גרמניות מאד ליברליות בגישתן לחיי מין. לגברים הספרדיים זה נפל כמו מהשמים, (כי הנשים הספרדיות בזמנו היו מאד שמרניות) הם הפעילו את כל קיסמיהם הגבריים, וחילרו מחמאות הרי בזאת הם אלופים, לדוגמא: אם יש לך רגלי קשת, איזה רגלים חטובות יש לך יגיד, ואם את שמנה ממש נפילה, יגיד הוא תמיד אהבתי בחורה ככה עגולה שמנמונת, נשית ולא קולב תולה, בקיצור הוא נותן לך הרגשה מלכותית. אינני חושבת שזה מזוייף, זמ חלק מהמסורת , סיסמתו של הגבר הספרדי אין בנמצא אשה מכוערת, בכל אשה יש משהו יפה, עצם היותה אשה, זו הבריאה המקסימה ביותר שברא הבורא.
פעם נכנסתי ע חברותי רוסה ואניטה לקוב, מקום מאד נעים, אווירה רגועה, כסאות ושולחנות פזורים מעץ במבוק, דלפקים גבוהים, וברקע מוזיקה חרישית, חצי אפלולית מן הסתם, משווה למקום מסתוריות יתר.על הקיר תלויים כמה ציור נוף בתבעים בהירים, ואיזה לוח שנה מן השנה הקודמת.
התישבנו על הדלפק והזמנו משקה, סקרתי סביבותי ושמתי לב שאנו הנשים היחידות, מסביב לשולחנות ראיתי צללים שניים שלושה קרובים לוחשים ומצחקקים, התבוננתי היטב גברים? לא זיכו אותנו אף לא במבט אחד, כאילו היינו זכוכית שקופה, אמרתי לחברותי כאן אני מריחה משהו מוזר משהו מסתורי, לגמנו מן המשקה החריף, דברנו עם הצלצר, אמרנו לו שיביא לנו דדוס, (משחק קוביות) הוא הצטרף אלינו למשחק, שמנו לב שידיו היו קטונות לבנות ועדינות, צפורניו מטפחות, צחוקו דק ותנעותיו נשיות, אז נפל האסימון, הסתכלנו מסבבנו ותקפה אותנו עווית של צחוק היסטרי, שילמנו ויצאנו, כל הדרך צחקנו צחוק מתגלגל, לא יכולנו ללכת תפשנו את הבטן, ראית את השמן הגבירתן ההוא? חשבנו שיש לו קול בס, והיה לו קול ציפור יצא לו... ושוב צחוק עם דמעות, זה היה פורקן טוב, לעיתים רחוקות את צוחקת צחוק כזה, כתפייך מתנועעות, גרונך נחנק, ובטנך כואבת ומתחננת די.
אני חייבתלציין שזה היה עו בתקופה שכנוי הגנאי החמור ביותר היה הומו.וספרד עדיין היתה קתולית ושמרנית.