מעשים ולא דיבורים לפרשת בלק

ראשית אני מתנצל שהפוסט נכתב עכשיו, היו אילוצים משפחתיים.
אחד הדברים שבו אנחנו נבחנים בחברה הוא: מה הקשר בין ההצהרות שלנו לבן העשיה שלנו. זה מתחיל בבית מול הילדים שבודקים האם אנחנו עומדים מאחורי המילים שאנחנו אומרים, וממשיך ביחסי מעסיק עובד, סתם חברים ועוד.
בפרשה השבת אנחנו רואים איך גם בלעם וגם בלק מצהירים מספר הצהרות, וישנם מספר מדרשים שמשווים את הדיבור מול העשייה שלהם לאברהם אבינו.
בפרק כב 40 נאמר: "ויזבח בלק בקר וצאן" המדרש שואל מדוע נאמר בקר וצאן ביחיד ועונה שצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. כשאברהם מתכונן למפגש עם המלאכים הוא אומר:" ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם" ואחר כך כתוב שאמר לשרה:"מהרי שלוש סאים...לושי ועשי עוגות" ו"ואל הבקר רץ אברהם" רואים כאן שהוא אומר להם שיביא פת לחם ובמקום זה הוא "פותח שולחן" לעומתו בלק אמר לבילעם "כי כבד אכבדך מאד" וכשבלק בא לכבד הוא נתן לו בקר אחד וצאן אחד: " ויזבח בלק בקר וצאן" חז"ל מראים לנו איך אבותינו דיברו מעט ועשו הרבה ולעומתם בעם מואב דיברו הרבה ועשו מעט.[מדרש תנחומא יא מתוך מעובד מתוך אוצר המדרשים]
אני רוצה להציע שהשבת חזל אומרים לנו שנחשוב טוב לפני שאנחנו יוצאים בהצהרות שאנחנו לא יודעים אם נצליח לממש אותם.
אשמח לשמוע תגובות
אמיתי בן אהרון
בוגר תואר שני בתלמוד בר אילן
מרצה לסיפורי חז"ל
ליצירת קשר: 054-9077912
[email protected]
לא באלף רבתי-לא אוהבת:
מאסתי לחלוטין-ביהרה העיברית
בהיתנשאות היהודית-בשוויצריות הישראלית
די כבר עם זה-די ״׳חז״׳ל״׳
צא לדרך חדשה2017
ותביא בשורה!
סליחה ומחילה אבל איני מכילה
אף טיפת שינאת זר יותר לעולם
ועד שיבעה-עשר בתמוז יישר-כוח..
מכאלה שלום
ראשית אני ממש שמח על התגובה, היא עוזרת לי לחדד את הרעיון וכמובן להעביר אותו הלאה בצורה יותר מדוייקת.
אני רוצה להביא משנה מפרקי אבות :
"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו.
ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע.
עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו.
עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע".
במשנה זו ישנה השוואה בין אנשים שעושים את מה שאברהם עשה לבין אנשים שעושים את מה שבלעם עשה. חשוב לי להדגיש לא מדובר כאן על אדם מעם ישראל שהוא אוטומטית ממשיכו של אברהם אבינו, אלא רק במידה ואדם מתנהג בדרכו של אברהם הוא נקרא מתלמידי אברהם. הדבר יכול לחול כמובן גם על אנשים מחוץ לעם ישראל בתנאי שמעשיהם דומים למעשי אברהם.
כפי שכתבתי בפוסט המדרש והמשנה שהבאתי כאן נשענים על לימוד הפסוקים.
העניין שהעלת מעלה מחלוקת שאת ניצניה רואים בתלמוד בין השיתין של התלמוד ובמאה ה12-13 המחלוקת הופכת לחדה ומדוייקת בין הרמבם והריהל(בספר הכוזרי) הרמבם אומר שעם ישראל מקבל את זכויותיו רק בתנאי שממלא את חובותיו, הריהל מייצג את הגישה של הגורל שאדם שנולד או הצטרף לעם היהודי מקבל את זכויותיו בעקבות לידתו או הצטרפותו ללא קשר ישיר למעשיו.
לי אישית קשה עם גישתו של ריהל, ואני גם בפוסט הזה וגם בפוסטים אחרים משתדל להביא את הגישה שלימים הפכה להיות על שמו של הרמבם.
וכאן אני חוזר לפוסט ורוצה להציע שהבעיה במה שכתבתי היא ההכללה. כי אם אנחנו שמים בצד את האגו הישראלי של חזל, יש כאן ביקורת על בלעם, אבל כיוון שבלעם כבר איננו איתנו הביקורת היא על מי שממשיך את הכיוון שלו. וכאן חזל בדרכם הקבועה מבקרים את גיבורי התנך, הפעם זה בלעם/בלק השלילי ואברהם החיובי. אך בפרשות ספר בראשית אברהם מקבל ביקורת מאד קשה מחזל.
לסיכום גם כאן כמו הרבה מדרשים חזל מבקרים כדי ללמוד מגיבורי התנך מה לעשות או מה לא לעשות.
המשך שבוע מוצלח
אמיתי
על מענה מפורט ומקיף
מאד מעניין וגם מחדש
- תמשיך להעלות כאן
את פרשנויותייך , ואני
מצידי מבטיחה להגיב
לפי דבריך אתה בוגר תואר שני בעל משפחה וילדים וזה מאוד חיובי מה שהרבה פחות חיובי שאינך מפעיל את הראש שלך, אולי לשם שינוי תגלה שגם לך יש הסברים ופרשניות לכתוב בתנך ותאמין לי זה יהיה מענין יותר מאשר לצטט חכמים לזמנם.
תודה על התגובה
בעקבות מה שכתבת חשוב לי לדייק את הדברים שחזל דרך פרשות השבוע מביאים את רעיונותיהם החינוכיים וההתנהגותיים, כאשר סיפורי התנך והסיפורים הנוספים שהם מביאים הם אמצעי להעברת המסרים הללו.
מה שאני עושה, אני בוחר איזה רעיון להביא מתוך הרבה מדרשים ומדבר עליו מהזוית שלי, כאדם שחי במדינת ישראל ב2017
המטרה היא לא להישאר עם העניינים שלפני 1500 שנה. אלא לקחת את הרעיונות ולתרגם אותם לשפה מודרנית.
בהרצאות שאני מעביר ברחבי הארץ, אני מביא סיפורים קצרים ומראה איך החוכמה של חזל מתעסקת עם בעיות דומות בתחום החברתי,פילוסופי,חינוכי שאנחנו מתעסקים ובסוף ההרצאה יוצאים עם כלים להתמודדות בהשראת חוכמת חזל.
בברכה
אמיתי בן אהרון