הכלבים שהיו לי
לכלבתי הראשונה קראו פרינצי נסיכה, והיא אכן היתה כזאת.
קבלתי אותה בקופסת נעליים, והיא היתה זערורית כל כך, פודלת חומה ומתולתלת, ציבעה קפה ועיניה אגוז. הוא היתה כזאת מתוקה התידדה עם אנשים וגם עם בעלי חיי. תמיד שמחה מלקקת ומכשכשת בזנבה.
הילדים בשכונה נורא אהבו אותה, ובאו תמיד לקחת אותה לסיבוב. זה כמו עם ילדים כאשר הם גורים הם הכי חמודים.
כאשר היא התבגרה הזמנו עבורה פודל גזעי, רם קומה, יהיר וסנוב, הם מודעים ליופיים, הרבענו אותה והיא היתה בהריון, בליל ההמלטה שמרתי עליה ונתתי לה כל הזמן לשתות, הגורים ארבעה במספר יצאו אחד אחרי השני, יפהפיים מתולתלים וחומים.
השארנו אצלנו את השובב והמרדן מכולם שדמה לאביו, כינינון אותו לינג'רה (נווד)הוא היה יפהפה, שובב ומרדן.
בכל מקום שהלכתי אתו כולם התבוננו בו, וניסו לשחק איתו, הוא היה אטרקציה כלבית. ככל שהתבגר נעשה יותר תוקפן ומהיר חימה.
הוא שנא את ריח אנשי הזבל, את הערבים וגם תמהוניים או סתם שיכורים, כאשר הם היו בסביבתו הוא נבח והתפרע. כאשר מישהו התקרב אלי הוא התנפל והגן עלי,פעמיים היה בהסגר, קשה היה לרסן אותו.
אחריו היתה לי זאבה בלגית, שחורה בעלת עור צחור ומבריק, גבוהה יפהפיה, אוזניה מזדקרות, קראנו לה ליידי, היא היתה נשמה טובה,
אחריה קבלתי את קאצ'ו קוקר סנייל, ציבעו חום קוניאק, שערו מתולתל ואוזניו שמוטות, מה שאיפיין את קאצ'ו זה היה גם כשהוא היה שבע תמיד היה רעב, תמיד התבונן בי בעיניים מסכנות ורעבות, החזקתי תפוח עץ ביד והוא חטף לי אותו,.
יש לי קשת של רגשות להולכי על ארבע, הם לעולם אינם כפויי טובה, אוהבים ללא שום תנאי או מגבלה, מלקקים את ידיים לאות תודה, מכשכשים בזנבם לאות שמחה, ונאמנים בלי גבולות וסייגים.
גם חתולים אני מאד אוהבת, הם שונים מכלבים, אינם מתרפסים ומתחנפים, יותר עצמאיים ונקיים, זו סטיגמה שחתולים אינם מתקשרים לבעליהם ונאמנים להם, ההיפך מזה.
יש בי הרבה חמלה לכלבים ולחתולי משוטטים ורעבים, חתולי חצר חתולי רחוב, ולכלבים הממתינים בכלובם שמישהו יאמצם, הם אינם מדברים אך הכאב ניבט בעיניהם.
אני מברכת כל אדם שדרך אס.או.אס. או תנו לחיות לחיות, או דרך כל אגודה אחרת מאמץ אותם ופותח להם צוהר לחיים טובים יותר.
לעולם לא אבין את הבעלים הנוטשים את כלביהם, את החבר הטוב והנאמן ביותר.
,