כשיגמרו המילים

כשיגמרו המילים.       (ערכתי השיר מחדש).  

כשיגמרו המילים - מילים שֶׁלּא יִזְכּוּ 
להיאמר. הַאִם זֶה יָקְרָה עִם נשימתי
אַחֲרוֹנָה, כמוֹ כיבוי אוֹרוֹת סוֹפִי...
בינתיים, שַׁחַר חדש מתדפק אל חַלּוֹני.

נים וְלֹא נים. רִפְרוּף ריסים. יד אֲהוּבָה
מְלַטֶּפֶת. אֶצְבָּעוֹת פורטות עַל מַפַּת אבריי.
חדר מסתחרר...
נוֹתֵן אֶת כולי. נוֹתֵן מַה שֶׁיָּכוֹל לָתֵת...

ואַחֲרֵי ההוויה, כְּמוֹ מַנְגִּינָה מטפסת 
במדרונות עליונים. מילים אוהבות 
מתמידות, לֹא נסוגות אחור.

גַּרְעִינִי מילותיי פיזרתי בּשָׂדוֹת פּוֹרְחִים,
שְׁטָרוֹת כֶּסֶף בהם המַרְתִּי. מילים בהן
שׁחַקְתִּי. מלימים שחסכתי קניתי עוֹלָמי.

אופק אדוֹם חמה צוֹנַחַת, סוגרת יוֹם.
חדווה מאופקת איתה, אֶל יְצוּעֵי, אֲנִי בָּא.
וְאַחֲרֵי שיגמרו המילים, מילותיי שהיו.