על פני השנים.

על פני השנים...
אוניה התנתקה התרחקה מן המזח.
על רציף הדמעות, אלמנות,
אחים ומעט אבות. עיניהם נשואות,
אל ילדיהם, נפפו אלהם, לשלום...
יתומים על סיפון האוניה
השיבו בידיים קטנות שלום...
יָם... לָיְלָה. שָמָים ללא כוכב.
יוֹם... לָיְלָה... יוֹם, לָיְלָה, יוֹם...
עיניים צופות אלי אופק, היכן?
יָם, יָם... ויָם... ואין...
עבים קודרים קרבים, סערה.
גלים מתנפצים אל דופן.
הַקָאוֹת... תְפִילוֹת... הַקָאוֹת...
תקרת עץ להצטופף מתחת...
אֶין חוֹם וחֶק לֵהֶאָסֶף אֶלָיו.
גשם מעל ניגר, על לחיים, גם.
ילד לאן?
ילד תוהה. לשם...
דע לך ילד, ארץ התן והשבריה, שם.
'לא!'...
ארץ זבת חלב הבטיחו!
יוֹבֶל שָנִים, אחרי, ממשיך לשוט,
על פני הימים.
תחנה אחת חשובה נותרת מאחור...
אוניה התנתקה התרחקה מן המזח.
על רציף הדמעות, אלמנות,
אחים ומעט אבות. עיניהם נשואות,
אל ילדיהם, נפפו אלהם, לשלום...
יתומים על סיפון האוניה
השיבו בידיים קטנות שלום...
יָם... לָיְלָה. שָמָים ללא כוכב.
יוֹם... לָיְלָה... יוֹם, לָיְלָה, יוֹם...
עיניים צופות אלי אופק, היכן?
יָם, יָם... ויָם... ואין...
עבים קודרים קרבים, סערה.
גלים מתנפצים אל דופן.
הַקָאוֹת... תְפִילוֹת... הַקָאוֹת...
תקרת עץ להצטופף מתחת...
אֶין חוֹם וחֶק לֵהֶאָסֶף אֶלָיו.
גשם מעל ניגר, על לחיים, גם.
ילד לאן?
ילד תוהה. לשם...
דע לך ילד, ארץ התן והשבריה, שם.
'לא!'...
ארץ זבת חלב הבטיחו!
יוֹבֶל שָנִים, אחרי, ממשיך לשוט,
על פני הימים.
תחנה אחת חשובה נותרת מאחור...
אוניה התנתקה התרחקה מן המזח.
על רציף הדמעות, אלמנות,
אחים ומעט אבות. עיניהם נשואות,
אל ילדיהם, נפפו אלהם, לשלום...
יתומים על סיפון האוניה
השיבו בידיים קטנות שלום...
יָם... לָיְלָה. שָמָים ללא כוכב.
יוֹם... לָיְלָה... יוֹם, לָיְלָה, יוֹם...
עיניים צופות אלי אופק, היכן?
יָם, יָם... ויָם... ואין...
עבים קודרים קרבים, סערה.
גלים מתנפצים אל דופן.
הַקָאוֹת... תְפִילוֹת... הַקָאוֹת...
תקרת עץ להצטופף מתחת...
אֶין חוֹם וחֶק לֵהֶאָסֶף אֶלָיו.
גשם מעל ניגר, על לחיים, גם.
ילד לאן?
ילד תוהה. לשם...
דע לך ילד, ארץ התן והשבריה, שם.
'לא!'...
ארץ זבת חלב הבטיחו!
יוֹבֶל שָנִים, אחרי, ממשיך לשוט,
על פני הימים.
תחנה אחת חשובה נותרת מאחור...
אוניה התנתקה התרחקה מן המזח.
על רציף הדמעות, אלמנות,
אחים ומעט אבות. עיניהם נשואות,
אל ילדיהם, נפפו אלהם, לשלום...
יתומים על סיפון האוניה
השיבו בידיים קטנות שלום...
יָם... לָיְלָה. שָמָים ללא כוכב.
יוֹם... לָיְלָה... יוֹם, לָיְלָה, יוֹם...
עיניים צופות אלי אופק, היכן?
יָם, יָם... ויָם... ואין...
עבים קודרים קרבים, סערה.
גלים מתנפצים אל דופן.
הַקָאוֹת... תְפִילוֹת... הַקָאוֹת...
תקרת עץ להצטופף מתחת...
אֶין חוֹם וחֶק לֵהֶאָסֶף אֶלָיו.
גשם מעל ניגר, על לחיים, גם.
ילד לאן?
ילד תוהה. לשם...
דע לך ילד, ארץ התן והשבריה, שם.
'לא!'...
ארץ זבת חלב הבטיחו!
יוֹבֶל שָנִים, אחרי, ממשיך לשוט,
על פני הימים.
תחנה אחת חשובה נותרת מאחור...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
מסע בים שגליו מכים על דופן וגשם ניתך באין מחסה ,במסע מפרך לא אל ארץ השבריה אלא לארץ זבת חלב ודבש.
זיכרונות שעולים אחרי יובל שנים.
יפה תארת את רשמי העליה שהשאירו בך את חותמם
לא נתקלתי בכתבה אותה הזכרת, טובה'לה.
מה שם הכותרת שאוכל לחפש את הסיפור?
שירי הוא שלנו, ילדי עלית הנוער, אירועי מסע בים שהותיר זכרונות חזקים..השיר משתלב עם הסיפור: "הקשר שלי לשיר, הערב יורד", אותו העלתי לפני כן.
תודה להתייחסותך טובה היקרה. (פרח) נדב.
מארץ הולדת לארץ מולדת. ללא הורים. במזוודה הקטנה. צרור מעטפות ובולים, לשמור על קשר...בהם מצאתי נחמה...
תודה גדולה לתגובתך המבינה. יעקב ידידי נדב.
מרום גילנו חשוב לזכור התחלות דרכנו הארוכה שהגיעה עד הלום.ואנו שונים כל כך מאותו הילד שהיינו.
תודה ניצן יקירתי משובך הנוגע. (חיוך) נדב
חוויות הנסיעה בדרכם לארץ ישראל.
כמו שחברנו י. גרשון הזכיר. לא היה זה מסע תענוגות..
עלינו ארצה הכנו שורש.. נקווה לבוא שלום לארץ.
תודה גדולה להתייחסותך אריקו ידידי.. נדב.
8 שנים אחרי עלייתי ארצה. ואחרי שהצרפתים ששלטו במרוקו עזבו את המדינה. והעליה לישראל הפכה לבלתי לגאלית.
אנחנו הילדים עברנו חוויה קשה בלב ים.
אותה השתדלתי להעלותה כאן עכשיו.
תודה ניסו יקירי. תגובתך להתחבר לזכרם של מעפילי אגוז.
(חיוך) נדב.
ילדות שונה מימה שאמורה להיות...
נאיביות שהתרסקה מול מציאות מסוימת.
ילדי עליית הנוער בשנות ה50 המוקדמות.
ההמשך כתבתי בכתבה: "הקשר שלי לשיר על איש הפלמ"ח ושמו דודו".
בריאות ואריכות ימים ריקי היקרה. (פרח) נדב.
בכל סיפור אתה מעביר לקורא את החוויה של הסיפורים בצורה מוחשית ויפה.וביכלל בכל סיפור עליה לארץ הוא סיפור מרתק בפני עצמו.
כתבת יפה
תודה רחל היקרה. (חיוך) נדב.
כן מקסימה היקרה. מסע לא קל. התבגרנו והתגברנו על קשיים גדולים יותר. אירועים שנשארו חרותים בזיכרון.
תודה להתייחסותך הטובה. (חיוך) נדב.
אניית מעפילים .
ים סוער,גועש ומאיים
"ואין חום וחיק להתנחם"...
מוכר מאד,מרגיש לי ממש
אבל...מחזק ומחשל.
מאז חלפו קרוב ל60 שנה.
צודקת בלה חביבתי. תלאות מחשלות את האדם.
סוף שבוע טוב. (חיוך) נדב
זכרונות ילדות. הפרדה מהורינו היקרים. עליה לארץ בשנות החמישים המוקדמות. הקליטה בקיבוץ. בכל ציון דרך העמקנו אחיזתנו באדמת הארץ הזו. תודה גבי היקר התייחסותך היפה. סוף שבוע שלו. (חיוך) נדב.
...זכרונות ילדות. הפרדה מהורינו היקרים. עליה לארץ בשנות החמישים המוקדמות. הקליטה בקיבוץ. בכל ציון דרך העמקנו אחיזתנו באדמת הארץ הזו. תודה גבי היקר התייחסותך היפה.
סוף שבוע שלו. (חיוך) נדב.