כובע.
חברות וחברים יקרים. שיר להנאתכם. (לארכיון.)
כמה כובעים החלפת עד עכשיו?"
שאל את עצמו...
'מי סופר?, תן לזכור'...
כובע 'ברט', תלבושת אחידה'
תלמידון ב'אכול דה פרנס'...
מעבר ים?...
ישראל?, כובע 'טמבל', הכי, הכי...
הכי מה?
'אוהב'. אהבתי. אהבנו... חולצה,
מכנסי חקי. מעדר, רפת. פלחה,
שדות. שמש. שמים...
תום. פרפרים צבעוניים על בד...
נעורים. חברות. נשיקות, עלוסים...
הבא?...
כומתה, שמיים, אדמה. מסע לילי,
נעלים גבוהות, וואדיאות. אבנים...
הבא?...
רחב שוליים. משקפי אבק - גלגלים -
שרשרות. ג'בלאות. מישורים אי שם...
הבא?
שני כובעים. רגל פה, רגל שם...
'שכיר, חצי מנהל'... מתחלף בכומתה,
רובה. פקודות... חזרה, חצי מנהל.
לאה. מהורהר...
כובע עכשווי?...
כובע גמלאי. 'אבא, סבא מעריץ...
אולי כובע אחרון?... שבת. שש בבוקר...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
וכאן, כל כובע בתורו, מעורר מה שקשור אליו, אצל כותב השיר.
שיטה חביבה, עדינה, להביא מחשבות.
וכל זה דרך שיחה עצמית - הפנייה הזאת בשאלה לגורם שלישי, שסביר שהוא כותב השיר עצמו. מעניין לו הייתה התשובה גם היא בגוף ראשון, איך היה מתקבל...
לבטח הזכרת כובעים ורטואלים, כאלה שמזכירים את התחושות בכל תחנה שבגיל.
איני זוכר כובעים אמיתיים בחיי. גם שהכובע היה חובה.
השמש הייתה חברתי הטובה ואהבתי את ליטופיה גם כשלהטה ולא איפשרתי לכובע להפריד בינינו.
אני זוכר מ.צ משועמם שרשם לי דוח על אי חבישת כובע. 1949 עדיין הצבא היה בחיתוליו ואיזה מ.צ. שכולם שנאו, מחפש כובע על הראש בתקופה שהמילחמה לא הסתיימה. חחח זה עלה לי שתי לירות כשמשכורת חייל הייתה 1.5 לירות.
אז כובעים ורטואלים לא מדברים אלי.
אלי דיברו חליפות ועניבות. הו, כמה אני שונא אותם ונהנה להסתובב עם חולת טריקו וג'ינס.....רק לא חניטה בחליפה מעונבת.
"שמש אסוציאציות" -
יפה כתבת, מירה. למדתי שיש שם לדבר. כשהפריט המובא (במקרה זה - כובעים) מתחבר לתפקיד של האיש, (או קבוצה) בציר הזמן, בו עסק בעשיה הזאת.
תודה מירה יקרה. בריאות ובשורות טובות.
וברכה, שנה אזרחית טובה ומאושרת. (פרח).
"כובע עכשווי?... כובע גמלאי. 'אבא, סבא מעריץ... אולי כובע אחרון?...
ידידתנו היקרה, מירה קראה לשיר - "שמש אסוציאציות" - (יפה), כשפריט של לבוש מסמל, מזכיר תקופה מסוימת.
אתה לא אהבת עניבות וחליפות ("הו, כמה אני שונא אותם") שסימלו את עבודתך באותו פרק של חייך.
עם זאת יש דברים משותפים ששנינו אהבנו, ואוהבים עדיין.
אתה: - "השמש הייתה חברתי הטובה ואהבתי את ליטופיה גם כשלהטה" -
גם אני, מאוד, - "שדות. שמש. שמים" -.
תודה יעקב, תגובתך המזכירה נשכחות.
בברכת שנה אזרחית טובה מקודמותיה. בריאות ונחת. (חיוך).
תודה גבי ידידי, קראת את השיר ואהבת.
שבת שלום, בריאות ונחת. (חיוך).