מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > בדיחה גדולה מהחיים

בדיחה גדולה מהחיים

זו לא תורת הפסיכולוגיה. זו בדיחה על שיכחה של המבוגרים .גדול מהחיים-הגיע במייל
בדיחה גדולה  מהחיים

ג ד ו ל! מ מ ש מ ה ח י י ם!


A.A.A.D.D - הפרעת קשב וריכוז עקב גיל מתקדם.


כך מתבטאת הפרעה זו:


אני מחליט להשקות את הגינה.


בעודי פותח את הברז בחצר , אני מביט לעבר מכוניתי ומחליט שהיא זקוקה לשטיפה.


כאשר אני פונה אל החניה אני מבחין שיש דואר על שולחן המרפסת, אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן.


אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית.


אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורק את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ושם לב שהפח מלא.


לכן, אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח.


אבל אז אני חושב, מכיוון שאני ממילא עומד להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח,
אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה.


אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק אחד !


שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה. לכן, אני נכנס פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצא פחית קולה שקודם שתיתי ממנה.


אני מתכוון לקחת את הצ'קים , אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחין שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליט להכניס אותה למקרר.


בעודי ניגש למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק - יש להשקות אותם.


אני מניח את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר.


אני מחליט שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים.


אני מחזיר את המשקפיים לדלפק, ממלא כד מים ולפתע מבחין בשלט של הטלוויזיה. מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח.


אני קולט שהערב, כאשר נשב לצפות בטלוויזיה, אני אחפש את השלט אבל לא אזכור שהוא במטבח, אז אני מחליט להחזיר אותו למקום שלו, אך תחילה אשקה את הפרחים.


אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה.


לכן, אני מחזיר את השלט לשולחן, לוקח מטליות ומנגב את השלולית. ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות.


בסוף היום:


המכונית אינה שטופה,


החשבונות לא שולמו,


יש פחית קולה חמה על הדלפק,


לפרחים אין מספיק מים,


עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי ,


אני לא מוצא את השלט,


אני לא מוצא את המשקפיים שלי,


ואני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית.


ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבל מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייף!


עשו לי טובה, טוב? העבירו מסר זה לכל מי שאתם מכירים, מכיוון שאני לא זוכר למי הוא נשלח.


ואל תצחקו! אם זה עדיין לא אתם - יומכם יגיע!!!

תגובות  15  אהבו 

861
גם מתסכל וגם מקסים.נהנתי מהבדיחה.לא נורא מחר יום חדש.יתכן ואפשר אולי בכל זאת להספיק לסיים לפחות מטלה אחת.
אם זיכרוני אינו מטעיני, הבדיחה מכוונת ממש אליי!!!
מה אניעושה עכשיו? פתחתי את המחשב ראיתי שבצד השולחן מכתב מהבנק , קראתי, והלכתי לחדר השני שם מצוי בארון קלסר כתבי הבנק, בפינת החדר ראיתי אלמנה שחורה רצתי למטבח הוצאתי מהארונית שמתחת הכיור תרסיס כל עוד נ...
מה אניעושה עכשיו? פתחתי את המחשב ראיתי שבצד השולחן מכתב מהבנק , קראתי, והלכתי לחדר השני שם מצוי בארון קלסר כתבי הבנק, בפינת החדר ראיתי אלמנה שחורה רצתי למטבח הוצאתי מהארונית שמתחת הכיור תרסיס כל עוד נפשי בי רצתי והתזתי את כל המיכל על האלמה השחורה שהשאירה יתומים שחורים, ריח התרסיס ההעז "העיף " אותי עד לשולחן המחשב, רגע, ועכשיו בעצם מה התכוונתי לעשות מראש...
מה שנכון שרובנו בגיל שלנו שוכחים פה ושם לכן מה שחשוב זה סדר ולשים במקומות קבועים, אני לא מאמינה שכל השתלשליות האירועים שכתבת הם אמיתיים. יום ניפלא ריקי האמת חייכתי
23/10/13
אם אתה שוכח היכן המפתחות - זה טבעי וקורה בכל גיל.
אם, אבל שכחת מה עושים עם המפתחות - אז אתה בבעיה !
כשהוא יחליט לסיים את המטלה האחת ויזכר באחרת וחוזר חלילה.ישכח שהוא ניזכר
תתפלא כמה אנשים שמעיינים בבדיחה חושבים שהיא מכוונת אליהם
השיכחה היא מחלה והיא תולדה של הגיל והתרגיל. ידוע שהזיכרון נחלש עם הגיל וצריך לתרגל על מנת לשמור עליו. תשבצים, חידות ופתרונות מעוררים את תאי המוח
אני רואה שהאלמנה השחורה מעסיקה אותך הרבה משמע שהזיכרון שלך טוב אחרת לא היית הולך לארון...סליחה, שכחתי מה רציתי לומר. זה הגיל
אכן יש הקצנה בבדיחה. לא כולנו שוכחים ויש גם בני תשעים ומאה שהזיכרון אצלם מצויין. אמי נפטרה בגיל 99 ועד יום מותה הזיכררון פעל אצלה כמו מכונה. אבל לפעמים מותר להתבדח .
זו כבר בדיחה חדשה. . הרי כולם יודעים שאת המפתח שמים על השולחן. או אולילא? אוף..שכחתי מה עושים עם המפתח
23/10/13
מפרעות שיכחה וקשב קורים לצערנו ואי אפשר להתעלם מהבעיה
אנו צוחקים מהבדיחה ונהנים כי זו רק בדיחה והיא לא יכולה להתקיים אצלנו. אלא שלצערנו הדברים קורים. אנו רואים אותם מסביבנו ואולי לא תמיד חשים בה. לעיתים אנו נתקלים בתשובה שלא...
אנו צוחקים מהבדיחה ונהנים כי זו רק בדיחה והיא לא יכולה להתקיים אצלנו. אלא שלצערנו הדברים קורים. אנו רואים אותם מסביבנו ואולי לא תמיד חשים בה. לעיתים אנו נתקלים בתשובה שלא כל כך מתאימה לשקלה. חה.. מי שענה לא בדיוק הבין או זכר את פרטי השאלה. . זה קורה ואולי אנו לא שמים לכך לב. זה קורה שאנחנו בדרך לסלון לקחת משהוא שנזכרנו בו אולם כשהגענו לסלון שכחנו בשביל מה באנו. אז זו בדיחה !? עם סימן קריאה ושאלה.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה