איך לעשות מה.

בעשור האחרון לפחות, רבו הספרים וההרצאות על "איך לעשות מה" עד לטיבט ולמינזרים הרחיקו האנשים כדי למצוא שם את האיך והמה.אני כותבת זאת בעיקבות הרצאתו של אמן הזן הידוע-ניסים אמון -והסרט המדהים שהוצג אחרי ההרצאה.
איך לעשות מה.

בנעורי היו בחנויות שני ספרים באנגלית שלימדו אותנו מה שלא למדנו בעצמנו.שניהם היו של דייל קרניג':1 איך "לעשות"(כך זה באנגלית)חברים 2,איך לא לדאוג.

לא דאגתי אז קראתי רק את הראשון,ובתור חנונית מיקצועית היו שם עצות די מועילות.

אך בעשור האחרון, בכל חנויות הספרים בארץ יש דוכנים גדושים בספרי"איך לעשות מה"לא זה שמם.רובם עוסקים בשאלה"כיצד להיות מאושר".אחרים בעצות שלא פעם אנחנו מקבלים כאן חינם מחברינו לאתר שבאמת עצות מועילות לגישות נכונות לחיים.ספרים אחדים עוסקים באיך להיות עשיר.אמא ענייה ודוד עשיר או סבא מתולתל ואמא עשירה."ההרצאה האחרונה"שמנצלת אפילו את המוות כדי ללמוד מה באמת חשוב בחיים,ספרים טובים בנושא הם של מיץ' אלבוים"יום שלישי עם מורי" וספרים אחרים שלו.האחרון"שומר הזמן"או הספרים האחרונים של קואלו.נישאלת השאלה:מה גורם להופעתם של ספרים רבים כל כך בנושא_גישות בריאות,נפשית וגופנית לחיים,-מה יעשה אותך מאושר.

התשובה המתבקשת היא אומללותם של האנשים.אך ישנן תשובות נוספות.אולי העיור(אורבניזציה) שבסופו של דבר השאירה את הפרט בודד,ריבוי הגרושים,האפשרות למסור את חכמת החיים הזו בזכות הקלות של התיקשורת.ומה עוד?אני בטוחה שיש לכם דעות מעניינות בנושא.ואולי אף קראתם כמה ספרים כאלה.אני קוראת כל ספר של מיץ' אלבוים שיוצא לאור.אהבתי גם את ספרו של שפירא"הדברים החשובים באמת"אין זו כתבה שמתאימה למדור הספר.כי לא בענייני ספרים עוסקת השאלה,אלא בגורם לקרוא וללמוד עוד משהו חדש על החיים שלא ידענו.אני,שגדלתי עם הורים שדאגו שרק אלמד ואצליח בבחינות לא ניכנסתי אף פעם למטבח(כי את צריכה להתכונן לשעור,לבחינות)אז כשנישאתי ואני בת 18 וחצי,לא ידעתי לטגן אפילו חביתה,שלא לדבר על איך להתנהג בחיים.(על איך שילדים באים לעולם למדתי מהספר"חיי המין של האדם":שהיה בספרייה אצל חברתי.וקראנו אותו בחשאי וצחקנו,כי לא האמנו שאנשים נורמלים עושים כאלה דברים)

אז אני תמהה עד כמה הספרים האלה באמת מלמדים את הקורא בם להיות עשיר,מאושר,מעורה בחברה,רגוע,שמח בחלקו.ומה גרם לכתיבת ספרים כה רבים בנושא.(את תעלומת ספרי הבישול הרבים,מדוע הם ניכתבו,היה לי,בתור טירונית של חביתות,קל לפענח.)אבל מה בקשר לספרים שמבטיחים שאם רק תקיים מה שכתוב בם-לקרח יהיו תלתלים ויבוא האושר על האנושות.?

להרצאה של ניסים אמון הלכתי בעיקבות קריאת ספרו"חכמת המזרח".מרתק.

אז אתם שואלים אם אני למדתי מכל זה דבר מה?בטוח שמרוב הספרים האלה שיניתי גישות פה ושם.אבל הגיל תרם לכך לא פחות ומה אצלכם?

תגובות  5  אהבו 

487
זכותך להגיד
שכל הזמן ובעתיד
יום יום יש ספר בידי
והוא שתמיד לצידי,
אשרייך,לעולם לך לא משעמם.
קשה לקבוע מסמרו האם הספרים שהזכרת עוזרים לנו להשתלב בחיים. . התור ה שלימדו אותי על רגל אחת שאם אתה רוצה שהבן ילמד לשחוק זרוק אותו למים.. היום בשונה מהתקופה שהזכרת, כולם יוד...
קשה לקבוע מסמרו האם הספרים שהזכרת עוזרים לנו להשתלב בחיים. . התור ה שלימדו אותי על רגל אחת שאם אתה רוצה שהבן ילמד לשחוק זרוק אותו למים.. היום בשונה מהתקופה שהזכרת, כולם יודעים שלא החסידה מביאה את הילדים לעולם. הפתיחות ו,התיקשורת בין הנוער והניידות מאפשרים לנוער לטעום את טעם החיים . בעבר נהגו לשלוח מלוה לילדה שרצתה לבקר בארץ אחרת. היום הנערה תבדוק לבד, תתכנן ותיסע ,סולו אם צריך. הנוער מעורה ויודע מה הוא צריך לעבור על מנת להצליח. נכון שעדיין מתיעצים עם ההורים ולעיתים גם צריכים דחיפה. אולם הידע שלהם עולה לאין שיעור על זה של ההורים(ברוב המיקרים). אני רואה את זה אצל הנכדות שלי. הן עצמאיות ומתיעצות איתי רק בתחומים שהן יודעות שאוכל לתרום להן. . הן קובעות את המסלול, מתי ,איך ומה ללמוד. אז אם אי פעם חשבתי שני אהיה מעורב בתיכנון העתיד שלהן, הבנתי מהר מאוד שזה לא הנוער שהכרתי כאשר הייתי צריך לכוון את בנותי. אז טוב לקרוא את הספרים וליישם עצה אחת או שתיים . בד"כ הספר טוב רק לקריאה.
היה מעניין לקרוא את הניתוח שלך לדברים.אכן,זה דור שונה לגמרי.
גם לדעתי הגיל הוא המשפיע ביותר.הצחקת אותי שאחרי הקורס החזקת מעמד בעניין רק שבוע.
נראה לי, שספרים הנכתבים היום אמורים להיות טובים למי שכתבם, אף שיופנו למי שקוראם. ספר הינו צורה של העברת מידע, ובמקרה זה על נייר, אין שום הבדל בתוכן, באם הוא על מסך. נכון להיום, יש זמינות בלתי סופית לס...
נראה לי, שספרים הנכתבים היום אמורים להיות טובים למי שכתבם, אף שיופנו למי שקוראם. ספר הינו צורה של העברת מידע, ובמקרה זה על נייר, אין שום הבדל בתוכן, באם הוא על מסך. נכון להיום, יש זמינות בלתי סופית לסיפרות ומידע נגישים, באמצעים מיחשוביים. עם זאת, ובשל כך, בשל הכמות הבלתי מכוונת ובלתי מצומצמת, קורת גם התופעה של שיטחיות. כך בדרך כלל, למרות ישויות מעמיקות, שלפניהן מידע בלתי נידלה.
שאלת: "אז אתם שואלים אם אני למדתי מכל זה דבר מה?בטוח שמרוב הספרים האלה שיניתי גישות פה ושם.אבל הגיל תרם לכך לא פחות ומה אצלכם?". עצם השאלה והתיאור שלפניה, אומרים את שכתבתי קודם. המון ספרים = הרבה מידע, והשאלה מתייחסת ל"מה עושים עם כל כך הרבה מידע", בדיוק אותן בעיות עכשויות, של "מה עושים" ב"עידן המחשב".
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

יום הקדיש הכללי
היום,י' בטבת,הוא יום הקדיש הכללי של האנשים שיום מותם אינו ידוע.במסורת זהו יום צום בו החל המצור על ירושלים טרם חורבן...
לקריאת הפוסט
אספר לקראת טו' בשבט אגדה סלובקית
בכפר אחד חי אכר עם אשתו ובנו התינוק. מדי יום האשה החרוצה היתה פעילה,אך בלכתה לישון,בערב, נירדמה מייד כמו בול עץ. הלך האכר ליער,למכשפה הידועה בסביבה ,וכשהיא יושבת ליד יורה רותחת,מעבירה נוזל...
לקריאת הפוסט
ברכה
שנה אזרחית מוצלחת לכל חברי מוטקה.שנת בריאות ,אושר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה