בלדה לקולטי שמש

בתחילה קפאו קרני השמש. השמים חשכו. כוכבים עמדו בחוץ.

העצים חשבו כי חזרה עת שלכת. ובין חצות לאור ירד הכפור.

משב קר נדבק למתכת אחז בצינורות התחבר למים כמו שיכור ליין.

בוקר יום שלישי הפציע עת אשמורת אחרונה.

מעל גגות ורעפים השחקים עמדו קפואים.

דודי שמש וקולטים שכבו עייפים מלילה ללא שינה

המלאך גבריאל ירד בסולם יעקב לעצור את הקור ואיחר להגיע

מים מתגלגלים במדרונות יורדים במרזבים מרטיבים מדרכות

חנווני מחנות ירקות גרף אותם מאז חצות במטאטא קירח

קרטון אריזה עליו פרסומת לגבינה פוגש קרטון אורח

איש אחד הולך ומדבר לעצמו שכח לקחת מטרייה

כשהשמש זרחה ליום חדש עמדו הקולטים ריקים בבדידותם

השמים היו רכים ורחוקים עליהם משייטים ענני נוצה וכבשים.