האם ישנם צירופי מקרים?

הייתי תינוקת יהודיה שהועברה למינזר עם תינוקות אחרים בזכות כומר ,ידיד של אבי.הנזירות היו מלאכיות שהזינו אותנו בדייסה חמה,אבל אני מאנתי לאכול,מרוב געגועים להורי,עד כי היגעתי לתת תזונה והאחיות החליטו להעביר אותי לבית החולים שיצילו את חיי.
ממש בזמן שהותי בבית החולים ניכנסו גרמנים למינזרוירו בכל הילדים שהיו שם ובנזירות.כךניצלתי ממות בטוח.לאחר שהחלמתי,העבירו אותי מבית החולים לשוערים של בית הורי.כבר היתה שנת 45 ואבי,שחזר מטרזינשטאט,חקר למקום הימצאיוהביא אותי הביתה ואושרי היה רב.

המורה לאנגלית ביקשה שאאסוף עבור העיתון האנגלי כסף מהילדים.מיניתי ילדה אחראית מאד שתעשה זאת עבורי,כי אני וחשבונות כספים לא היינו בידידות.יום אחד הילדה מגיעה אלי בוכה באומרה שהכסף אבד.145 שקלים או לירות אבל בתור מורה לא וותיקה זה היה סכום לא קטן.הירגעתי אותה ולא אמרתי לה ,אבל שילמתי למורה לאנגלית מכיסי את הסכום.באותו השבוע הייתי צריכה לפדות את שואב האבר שלי מתיקון והסכום היה במיקרה 145 לירות.(או שח)הייתי תפרנית אז וחישבתי מניין אקח את הסכום הזה.אפילו בלילה התעוררתי ודאגתי.בבקר,טרם ניכנסתי לכתה,אמה של הילדה שאיבדה את הכסף באה אלי וביקשה אלפי סליחות.ביתה מצאה את הכסף,145 שח(או לירות ניראה לי)במגרתה.והנה הכסף.באותו היום נסעתי לרחוב יהודית שמחה,לפדות את שואב האבק שלי.

ישבתי בשדרה ממתין לחברים. ממול ישבה נערה - ילדה יפיפיה בת 16.5 שלא יכולתי להסיט את מבטי ממנה.לא ברור היה לי אם שמה לב למבטים הנוקבים שנעצתי בה. לפתע קמה והלכה .
כעבור תקופת מה נסעתי עם חברים לקולנוע ובטעות עלינו על הקו הלא נכון. ידענו שנצטרך ללכת קצת ברגל. בדרך היה מועדון שנהגנו לבקר בו ואמרנו לעצמנו שאם אנחנו כאן ניכנס להציץ מה קורה במועדון. היה זה ערב ריקודים והאולם היה מלא מפה לפה. ואז ראיתי אותה את הילדה היפה עומדת שם עם חברתה.וואו, חשבתי לעצמי. היה זה יד הגורל שגרם לנו לעלות על האוטובוס הלא נכון. הפעם הייתי תכליתי צעדתי לכוונה, מושיט יד מזמינה לריקוד. דחיפת מרפק קטנה של חברתה דחפה אותה קדימה והיא בזרועותי. ידעתי שברגע זה היא שלי וכך היה.
הוואו השני היה שלה. מהסיפור שסיפרה לי מאוחר יותר הייתי על הכוונת שלה. היא עבדה במשרד עו"ד ומידי יום בשעה 13.30 הייתה ניגשת לחלון לראות את החתיך האטלט שיוצא בשעה זו מהבנק ממול ואז כבר גמלה בה החלטה שהוא יהיה שלה.
האם זה לא צרוף מקרים שהביא אותנו להיות יחד 45 שנים?

בהיותי בקיבוץ ,ניפצעתי קשה בתאונת עבודה .אימי גרה באותה התקופה בצפת ,ולה זיכרונות קשים ממילחמת האזרחים בספרד ,על כן ,ביקשתי מהקיבוץ לא להודיע לה על התאונה ,ואני אודיע בשלב יותר מאוחר .אלה שמכירים אותי יודעים ,שאני רחוק מאוד [בלשון המעטה]ממיסטיקה או מיאמונות למיניהן .בקושי ישנתי אותו לילה ,וכשהתעוררתי ,ראימי להפתעתי את אימי יושבת בכיסא על ידי .שאלתיה ,מי סיפר לך ,לא סיפרו לי .חלמתי.

בלי להדהים ובלי להתרגש .סתם מענין...
אנו ,קרוב לודאי שכולנו, נהיה שותפים ורק פעם אחת, לארוע הקורה אחת ללמעלה מ 800 שנה.כן כן.
שימו לב,בחודש אוגוסט 2014 [הנהו כאן], יהיו 5 ימי ששי ו 5 ימי שבת ! המסורת הסינית טוענת[לפי הפנג שווי],שמי שמעביר זאת הלאה, צפוי לקבל [מתי?]המון כסף. עם כל כך הרבה חברים באתר, המקריות האמיתית תהיה אם לא אקבל...