אומרים שהכלב ידידו הטוב ביותר

עפיפונה



ברוך שובך לכתיבה  יקירה

כל ידידות נכונה  למצב אינדיבידואלי בו האדם מאמין בידידות עם חיה ,הכלבים אשר משמשים עיניים לעיורים בעצם הם העיניים שלהם ,קשה לי לתאר בעל כלב התלוי בו שלא יאהבו ,אבל עדין יש מקרים נוראיים שאנשים מתעללים בכלביהם אפילו  הם תלויים בהם,כי ההתעללות באה מהמתעלל ללא קשר לכלב,



יש סוג של כלבים אשר תוקפים את בעליהם,כי זה סוג כזה,או חוסר הבנה של הכלב את בעליו

הסוגיה הזו ,שהכלב הוא ידידו הטוב של האדם היא סוגיה ציפיתית, ואני מקווה שאף אחד לא מתאכזב כגודל ציפיתו......

 

YMI יקירה.

תודה על תגובתך ואני מסכימה עם כל מילה.

אין לי כמעט ספק שברב המקרים _ מנסיון חיים אישי)

הכלב הוא הידיד  הנאמן יותר של האד  מעבר לכך, כלב  לא משחק משחקים

 ולא מסתירים את רגשותיהם (: הם שמחים כשמישהו מבני המשפחה

שב הבייתה ואז הכלב קופץ ורוקד משמחה לשובו.



השאלה, באיזו מידה גפם האדם,נקשר ונאמן לכלבו ואוהב אותו,

מעבר לפונקציה שהוא ממלא עבורו . תשובתי היא שבדרך כלל האדם

ניקשר במשך הזמן לעלב שאוהב אותו , בייחוד כשהא בוטח בו.



מה שנתן לי השראה לכתוב את הפוסט, מעבר למאמר במוטק'ה ביחס להוצאת סיפרו של רולי

על יושי הכלבה  הלאבדדורית שלו. או יותר נכון הספר שכאאילו יושי מספרת.



הליל שבת צפיתי בסרט הנפלא עם אל פאצינו "מנגלהורן:" שבו מתורת ידידתו ואהבתו של אדם מזדקן ובודד.נוגע בלב ולקחתי ללב ולריאות.

 לחתולתו. 

 נ.ב 

מנגלהורן גם משאיר ואלא פוגע בקן דבורים

ש"התיישב" בפיתחה של תיבת המכתבים שלו.