העיקר – תבחרו נכון
הבחירות בפתח וחברי הכנסת מזייפים תשומת לב ואנחנו מאמינים להם. וגם פוסט של הפילוסוף הצרפתי וולטייר על גנבי הבחירות.
בעתונות, ברדיו ועיקר בטלוויזיה – מרחפות שמועות שהבחירות בפתח. ראש הממשלה צריך להחליט על המועד והוכחה לכך או החלטה – עדיין אין.בינתים, חברי כנסת פעילים מאד, מפריחים כותרות, מדברים ומציעים הצעות חוק מזדמנות. הם מזייפים תשומת לב, ואנחנו עדר שוטים, מאמינים להם.
בינתיים, קבלתי מגדעון נח את ההגדרה הבאה: "נורמטיבי – אדם שמאחוריו קופת שרצים". קיבל ישראל זכאי והזכיר לי את אמרתו בגמרא של רבי שמעון בן יהוצדק: "אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שמע תזוח דעתו עליו".
הרי ברור, שאין מתכוונים לבנימין נתניהו, אריה דרעי, דוד ביטן, חיים כ"ץ ואחרים... מיד קופצים המסנגרים ואומרים שמדובר באנשים זכאים, שכלל לא הועמדו לדין.
אבל, האם איש ציבור הינו זכאי אם לא הוגש כתב אישום? לדעתי, זה לא אומר שהאיש נקי. לאיש ציבור צריכה להיות גם חפות מוסרית. ובכלל, אני מעדיף דברי אמת. ואני גם יודע למה שקרנים מצליחים. כי מאמינים להם.
ואם אנחנו עומדים לפני בחירות, כדאי להיזכר בדבריו בעת המהפך של מזכיר ההסתדרות לשעבר, יצחק בן-אהרן: "אם זה רצון העם, אז צריך להחליף את העם".
וולטר – פוסט הבחירות בפתח
נזכרתי בדבריו של הפילוסוף הצרפתי וולטר (1964-1778) והם טובים גם לקראת הבחירות אצלנו:
"הפוליטיקה היא אמצעי של אנשים חסרי עקרונות לשלוט באנשים חסרי זיכרון. בחיים קיימים שני טיפוסי גנבים: הגנב הפשוט – זה שגונב לך את כספך, את שעונך, את ארנקך וכו'
הגנב הפוליטי: זה שגונב לך את עתידך, את חלומותיך, את ידיעותיך, את משכורתך, את בריאותך, את כוחותיך, את החינוך שלך, את החיוך שלך, וכו'.ההבדל הגדול בין שני סוגי הגנבים הללו הוא, שהגנב הפשוט הוא שבוחר אותך כדי לגנוב את רכושך, בעוד שהגנב הפוליטי – אתה הוא שבוחר אותו, כדי שישדוד אותך. הבדל נוסף וחשוב מאד שהגנב הפושט נרדה ע ף לידי המשטרה, בעוד שהגנב הפוליטי מוגן ברחוב המקרים על ידי ליווי משטרתי.
חשוב, איפוא, היטב לפני שאתה בוחר בגנב שלך.
לאכול את קליפת הרימון
בחנות הירקות שלי הציבו על המדף הראשון את הרימונים אדומי הלחיים. הסתכלתי, קניתי ונזכרתי בסיפור ששמעתי לאחרונה מאשה מבוגרת, שהגיעה לארץ מפולין כילדה עם הוריה.
ההורים, שרצו מאד בטובתה של ילדתם, שמעו שבארץ ישראל, רימון הוא פרי בריא. הם קנו רימונים, קילפו אותם והשליכו את הגרעינים. הרי, גרעיני פירות לא אוכלים. כך, הכריחו את הילדה לאכול את הקליפות של הרימון. את זה היא לא יכולה לשכוח...
באחרונה שמעתי פרסומת שמיץ רימונים טוב לבריאות. אמרו שם שמחקרים מגלים כי צריכה יומית של מיץ שמקורו ברימונים מפחיתה את רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם ותורמת להפחתת לחץ דם גבוה ולשיפור הזרימה של הגם אל הלב. שכחו לומר שם, שמיץ רימונים עלול לגרום לעצירות.
טעות לעולם חוזרת
ואם בענייני בריאות אני עוסק, יזכור עם ישראל שאני גם מודה בטעותי.
בינתיים, קבלתי מגדעון נח את ההגדרה הבאה: "נורמטיבי – אדם שמאחוריו קופת שרצים". קיבל ישראל זכאי והזכיר לי את אמרתו בגמרא של רבי שמעון בן יהוצדק: "אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שמע תזוח דעתו עליו".
הרי ברור, שאין מתכוונים לבנימין נתניהו, אריה דרעי, דוד ביטן, חיים כ"ץ ואחרים... מיד קופצים המסנגרים ואומרים שמדובר באנשים זכאים, שכלל לא הועמדו לדין.
אבל, האם איש ציבור הינו זכאי אם לא הוגש כתב אישום? לדעתי, זה לא אומר שהאיש נקי. לאיש ציבור צריכה להיות גם חפות מוסרית. ובכלל, אני מעדיף דברי אמת. ואני גם יודע למה שקרנים מצליחים. כי מאמינים להם.
ואם אנחנו עומדים לפני בחירות, כדאי להיזכר בדבריו בעת המהפך של מזכיר ההסתדרות לשעבר, יצחק בן-אהרן: "אם זה רצון העם, אז צריך להחליף את העם".
וולטר – פוסט הבחירות בפתח
נזכרתי בדבריו של הפילוסוף הצרפתי וולטר (1964-1778) והם טובים גם לקראת הבחירות אצלנו:
"הפוליטיקה היא אמצעי של אנשים חסרי עקרונות לשלוט באנשים חסרי זיכרון. בחיים קיימים שני טיפוסי גנבים: הגנב הפשוט – זה שגונב לך את כספך, את שעונך, את ארנקך וכו'
הגנב הפוליטי: זה שגונב לך את עתידך, את חלומותיך, את ידיעותיך, את משכורתך, את בריאותך, את כוחותיך, את החינוך שלך, את החיוך שלך, וכו'.ההבדל הגדול בין שני סוגי הגנבים הללו הוא, שהגנב הפשוט הוא שבוחר אותך כדי לגנוב את רכושך, בעוד שהגנב הפוליטי – אתה הוא שבוחר אותו, כדי שישדוד אותך. הבדל נוסף וחשוב מאד שהגנב הפושט נרדה ע ף לידי המשטרה, בעוד שהגנב הפוליטי מוגן ברחוב המקרים על ידי ליווי משטרתי.
חשוב, איפוא, היטב לפני שאתה בוחר בגנב שלך.
לאכול את קליפת הרימון
בחנות הירקות שלי הציבו על המדף הראשון את הרימונים אדומי הלחיים. הסתכלתי, קניתי ונזכרתי בסיפור ששמעתי לאחרונה מאשה מבוגרת, שהגיעה לארץ מפולין כילדה עם הוריה.
ההורים, שרצו מאד בטובתה של ילדתם, שמעו שבארץ ישראל, רימון הוא פרי בריא. הם קנו רימונים, קילפו אותם והשליכו את הגרעינים. הרי, גרעיני פירות לא אוכלים. כך, הכריחו את הילדה לאכול את הקליפות של הרימון. את זה היא לא יכולה לשכוח...
באחרונה שמעתי פרסומת שמיץ רימונים טוב לבריאות. אמרו שם שמחקרים מגלים כי צריכה יומית של מיץ שמקורו ברימונים מפחיתה את רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם ותורמת להפחתת לחץ דם גבוה ולשיפור הזרימה של הגם אל הלב. שכחו לומר שם, שמיץ רימונים עלול לגרום לעצירות.
טעות לעולם חוזרת
ואם בענייני בריאות אני עוסק, יזכור עם ישראל שאני גם מודה בטעותי.
בנק הוא לא ידיד
בזמן האחרון כמה מהבנקים הגדולים צמצמו את כוח האדם שלהם. רוצים עוד רווחים. בעתונים הכלכליים מצאתי שרווחי...
לקריאת הפוסט
לילה ללא שינה
על עטיפת הספר כתוב "ברוך דרור הוא שחקן, נשוי ואב לשניים ומתגורר בתל אביב". זה רומן הביכורים שלו והופיע ב-2020...
לקריאת הפוסט
זיקני ציון
היום, במלאות כששים וחמש שנה אני נזכר כי בשנת 1956 היינו מלאי מרץ כשסיימנו את בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
היכולת של חלק גדול בעם להאמין לרוח [ואיני מדבר על אנשים שיש להם עינין שהמצב הקיים ימשך] מסתבר קימת, חזקה ונשענת על הרגש כלומר אטומים לדעות רעיונות ונסיון לתת לעצמם דין וחשבון אמיתי. דיבורים מאמרים ודברי חכמים לא אצלנו.
יאיר שלומות
שלושת האונות
של הפוסט שלך
כרוכות קשורות
כמעט מהודקות
נהניתי לקוראן
פוליטיקה כקליפה
פוליטיקאים כחרצנים
ועמך אוכל ת`צנינים
תודה ויישר♡כוח