הפילוסופים.
עמנואל קנט מטיל ספק בכל דבר, החשיבה היא אני חושב משמע אני קיים. דרך החשיבה לתת דין וחשבון על עצם הקיום מאז ימי הביניים.
בבריזה הישנה עדיין מופיע אלוהים ועושה ניסים, בשלב מסויים מופיע בנו ישוע, ברגע שמתמסדות הדתות הנצרות האיסלאם והיהדות לאל אין נוכחות בחיינו היומיומיים.
נשגב תבינתנו איך אפשר להוכיח את קיומו של האל, זה אחד הדברים הראשונים להוכיח את הקיום ואינני מצליח ממשיך קנט, אין אני יכול להגיד דבר וחצי דבר בדבר קיומו של האל ואין זה תפקידה של הפילוסופיה היא מוגבלת, כפילוסוף אין זה מעניני לעסוק אם האל קיים או איננו קיים.
לגבי זה אין בכלל שאלה של האל זו המצאה שלנו של משהו שאנו זקוקים לו. זו טענה אתאיסטית האל הוא יציר רוחי האדם ברא את האל בצלמו.
שופנהאור טוען טענה מסוג אחר, הרצון קיים בכל העולם כקולקטיב ובפרטים, הוא קיים 365 ימים בשנה מקדמא דנא ככח המניע אותנו, הרצון הוא הגלגל המשומן סביבו נע הכל.
זה קרה בספרד, איטליה, רוסיה, והגרועה ביותר גרמניה, משנת 42-45 השמידו אנשים באופן תעשייתי, בעולם הגדול מתנהל שבר גדול, שתי מלחמות עולם גרמו להרג של עשרות מליוני בני אדם והשמדתם הברברית, ההיטוריה הובילה אותנו לגרוע מכל ברמה גלובאלית.
לאחר מכן חשו אנשים רבים שאין משמעות לעולם, ופשר להוויה, נדרשים לעולם נטול פשר לריק הגדול.
הפילוסופים כיצד הם תופסים את ההיסטוריה , אין היסטוריה הנרטיבים הנם איך שמספרים את ההיסטוריה, ישנן כל כך הרבה גירסאות ופרשנויות, הכל ניתן לפרשנות שונה, ההיסטוריה זה אוסף סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו
ומה הם אומרים עלך המוסר? המוסר הוא איזה מקום כח אם יש לך זה המעמד השליט.