הלוחמת האדומה

מעשה באישה אשר לפני שנים רבות. החליט  ריבון עולמים שהיא ראויה למלא תפקיד של לוחמת.. הוא אדון כל יכול חשב  שיש בה את הכישורים למשימות שיציב בפניה. והיא??  אותה אישה חשה שהיא שליחה של מאמינים ותומכים רבים.  מלאה את תפקידה במסירות...  היא בחרה במדים האדומים. המשדרים אומץ. גבורה. אסטרטיביות. כוח וחוזק. למרות שהיתה לבושה במדים  האדומים. הסובבים אותה לא ידעו שמדים אלו מגוננים לעתים. על קשיים. עינויים גשמיים.ורוחניים שהיא חווה. היא שידרה עוצמה מבוישת. ונשקה היו חץ וקשת רוחניים. בהם היא צדה אמונה תקווה. אופטימיות ואומץ. וכך עם כלי הנשק הרוחניים שלה. יצאה למשימות של  סיטואציות מאתגרות. לעתים בקרבות ובמשימות היא חטפה וספגה "בונוס" של כעס וזלזול. האשמות שווא ואת מחלת בנה. היא לא אמרה נואש!! אמנם היא חוותה וחווה עומס ושחיקה ועייפות. אך היא לא התייאשה. היא התכתבה  עם השוכן במרומים. הוא היה הנמען בהתכתבותה. ועדיין מתכתבת עמו. בכל משימה השתמשה בחץ ובקשץ הרוחניים שלה.... גם כאשר החץ לא פגע במטרה. או טעתה ושגתה. בורא עולם סלח לה. שוב ושוב אמר לה. שמטרת הקשיים היא  העלאה  של עוצמת רוחה. ושל הפוטנציאל שבה. לכן לא אמרה נואש. זקפה ראשה בנחישות. והיא ממשיכה ללחום. ובמשימות שהוצבו בפניה היא חוותה עוולות וכאב...וחיה בבדידות. ועתה במשימה המייסרת שריבון עולמים הטיל עליה. מצבו הבריאותי הרופף של בנה. היא מנסה לצוד מרפא. מזור. נס רפואי תקווה ואמונה. כשמעיניה כמעיין המתגבר זולגות דמעות. אך לא תאמינו. ריבון עולמים סופר את דמעותיה... היא מתחננת אליו לרפואת בנה ורפואת כל החולים. היא שולחת ויורה אליו חצים של תפילות ותחנונים. משום שהלוחמת האדומה יודעת. שתפילה לא הולכת לאיבוד אף פעם!!! היא  מגיעה ליעדה. אליו. אל הנמען שלה האב והשופט. ואותה לוחמת אדומה לא מתייאשת. היא יורה חצים של תקווה מרפא רפואה ואמונה בבנה ובסובבים אותו ואותה הזקוקים לכך נואשות. הלוחמת האדומה מקווה שאכן החצים יגיעו ליעדם. ובנה וכל החולים והאנשים המצויים במשברים יתאוששו ויתרפאו. יחלימו ויאחזו בחיים.
האם  אתם מקווים כמוהה??
שאכן החצים יגיעו ליעדם??