נפתולי חיים של אדם נחוש ואמיץ
הוא היה רק בן 13 נער גבוה ורזה, עיניו חומות וחכמות מצחו רחב וסנטרו אמיץ, זה היה ב-1944 עת החיה הנאצית כבשה את בודפשט.בראשו הבליחו רעיונות שונים כיצד למלט את עצמו ואת אמו מגורל איום.
עד אז התגוררו בזהות בדויה, היה עליו להשיג מסמכים, היה בר תושייה, חשב במקום לעמוד בתור אינסופי, אכנס לחנות ואקנה לי תחפושת של נער טלגרף, הנושא ומעביר מברקים דחופים.נפגש עם השגריר ויצא עם המסמכים.
צמתים רבים עבר בחייו, חזה בעליית הנאצים, לקח חלק בהקמת המדינה, הוא נולד ב-1930 לאמו היתה חנות מכולת קטנה, אבין היה סוכן של ציוד מטבח, אך הפסיד את כספו במשחקי קלפים, היינו 250 יהודים בעיירה, חיינו בצניעות עד 1942, כאשר האנטישמיות החלה להרעיל את חיינו, המשפחה עקרה לבודפשט., אשר בה היו כ-100.000 יהודים.
ראיתי את ייאושם של הורי במבטם, אבי יצא בבוקר בדרכו לכפר רצה להציל את המשפחה, לא ראיתי אותו יותר, ימים חיכיתו לו צופה מן החלון אך הוא לא בא.
מלחמת העולם השניה הסתיימה, אז עליתי על האוניה יגור אשר היתה עמוסה ב-700 פליטים, הייתי במחנה עבודה של עליית הנוער במשך שנה וחצי.
כאשר הלכתי לחפש את עצמי בחיפה הייתי בן 17, היית עני מאד, עבדתי כפועל בניין וכאינסטלטור, בלילה ישנתי בשלדי הבנינים, אני זוכר כאילו אתמול את הקמת המדינה, איזו התרוממות רוח, איזו שמחה שחווים אותה אולי פעם בחיים, מעגלים מעגלים סובבו בריקודי הורה, עד אור הבוקר.
המדינה היתה יוצאת דופן במקום יוצא דופן, איש לא דאג לעצמו בלבד, זה היה אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד, באותה תקופה לחמת בפלמ"ח ונפצעתי, אך חזרתי, המשכנו בכיבוש טבריה, במשימות שמירה על קבוץ גשר, ואז גוייסו ליחידות קומנדו שהורכבה ממתנדבים, לקחנו חלקבקרב סג'רה, פיצוץ משטרת עדסיה, כיבוש רפיח, אך כאשר ביקש לעבור קורס קצינים סורב ונעלב..ניתק קשר עם החברים.
עבר לגור אצל אחיו בחדר שכור על עליית גג לוהטת של אכסניה .עבד כפועל בנין ובהמשך כפקיד בבנק.
אני ואחי החלטנו אחרי שש שנים להגיע לאוסטרליה שם היתה אמי ואחותי.
נחתתי באוסטרליה בשנת 1952 הייתי בן21, עבדתי כפועל בנין במפעל מתכת, והכנתי כריכים במעדניה, במסיבת חנוכה הכרתי את שירלי שלה נישאתי וכעבור שנה נולד בננו הבכור, במקביל פתחתי מעדניה עם שותף יהודי גם ניצול שואה, לאחר מכן שתי מעדניות, בסידני של שנות החמישים היו מעט מסעדות ובתי קפה כמעט לא היו, לווינו כסף קנינו קרקעות פיתחנו אותם ומכרנו ברווח.שינינו את המדינה.
ב-1958 הקמנו חב' שהיתה ענקית בינלאומית של מרכז קניות, מאז 1960 היא נסחרת בבורסה, בנינו גם עשרות קניונים מחוץ לגבולות אוסטרליה, ניו זילנד, ארצות הברית ואנגליה, עורך דינו אומר עליו הוא מעולם לא דיבר על נשים תיאטרון או בידור תמיד עבד, הוא אומר על עצמו אני אדם חרוץ וסקרן מתעניין במרבית הדברים, המשפחה זה המרכיב החשוב ביותר עבורו ,ובניו מנהלים את עסקיו.
כאשר הוא נשאל איך השילוב בין מהגר חסר כל לבין טייקון, אין לי שום השכלה רשמית, רדפתי הצלחה לא רדפתי הון.היו לי גם כשלונות מסויימים שעליהם התגברתי. יש לו יאכטה מהגדולות והמפוארות בעולם, בה התארחו אנשים רבים וביניהם גם אולמרט ראש הממשלה לשעבר.
הוא יו"ר המינהל של המכון למחקרי בטחון לאומי באוניברסיטת ת"א. עכשיו הוא בישראל עם אשתו שירלי אשר חלתה ב-5 השנים האחרונות, והוא מטפל בה, זו הסיבה ליצירת הסרט המשחזר את חייו ככל שזכרונה מתפוגג אני נאחז בשלי הוא אומר.
בראיון שאל אותו קובי מיידן מה מדאיג אותך? הנסיון של הממשלה להרוס את בית המשפט העליון, האם בשביל זה נלחמנו? האם בשביל זה הקרמנו מדינה? אני חושב ששני דברים צריכים להעסיק אותנו, האחד הוא לא להרוס את בית המשפט הגבוה לצדק, והשני להיפרד מבפלסטינים.
סיפרת על התחושה שהיתה בימיה הראשונים של המדינה, מה אתה חושב על ההווה? אלו שתי יישויות שאין להשוות ביניהן בישראל ישנם עשירים ועניים ומהגרים ממדינות שונות, יש שגשוג, ישראל הפכה למדינה רגילה, עידן של אני קודם, היום הדגש הוא על האישי, על האינטרס הצר של היחיד, הייתי שנים רבות באוסטרליה,אני יודע שהפוליטיקה היא אכזרית, בכל מקום, אבל העוצמה שהגענו אליה כאן אין לה אח ורע, באוסטרליה ישנה שחיתות מסויימת אבל היא לא מגיעה לרמת האשמות שנשמעות כאן כפי פרלמנטרים שרים וראשי ממשלה.
ןכך לסיכם ביוגרפיה סוחפת ומרתקת של נער בן 13 שבתושיה הציל את משפחתו, ומנער בודד שישן בחדרי מדרגות בפלסטינה, מהגר שהגיע חסר כל לאוסטרליה והפך לאחד מהאנשים העשירים ביותר.
אכן סיפר מרתק של אדם אמיץ שלקח את גורלו בידיו וחווה אירועים מכוננים בחייו במהלך ה-120.
נ.ב. הביוגרפיה פורץ גבולות כתובה כבר בעברית
והסרט המשחזר את חיין הוקרן בשבו עשעבר בסינימטק בתל אביב בהקרנת בכורה.