החיים החדשים שלי - פרק ו'

יעל אשתו למרות מחלתה הסופנית המשיכה בציורים שלה ובעבודות הפיסול שלה.

אני והיא התחלנו לתכנן תערוכה שבה היא תציג את הציורים שלה והפסלים שלה.

עם אמילי הבת שלהם היתה לי מערכת יחסים מצויינת חיבור נהדר .שרק הלך והעצים מיום ליום.

היינו מטיילות בקניונים עורכות קניות , יושבות בבתי קפה/מסעדות לפעמים יעל היתה מצטרפת אלינו . או שהיינו קונות פופקורן וצופות בסרטים , מאזינות לשירים ומדברות על כל נושא בעולם . אמילי היתה משתפת אותי בסודותיה.

כל שבועיים הייתי לוקחת אותן לבקר את דני בבית כלא.

שמתי לב לתופעה דני ויעל תמיד שמרו מרחק אחד מהשני .שיחות בנליות מה שלומך? הכל בסדר תמיד היא היתה עונה. תמיד שיבחה אותי כמה היא שמחה שאני יחד איתם בבית.

אמילי כהרגלה היתה מנשקת את דני על הלחי וישר שמה את האוזניות ומאזינה למוסיקה במשך כל הביקור.

אני כמו כל ביקור מדווחת לו על כל מה שאנחנו עושות או מתכננות לעשות. דני היה מאזין לי בקשב רב מדי פעם משבח אותי ואת הגורל שהפגיש בינינו ... תמיד תהיתי למה דווקא אני זאת שהוא פתח לה את הבית ונכון להיום ממש שותפהלכמה סודות שלו ..

מראה לו את דפי החשבון של הבנק. הוצאות שלי על הבית , מראה לו את התשלומים שהעברתי לעו"ד שמייצג אותו במשפט .

לגבי החשבונות האחרים שידעתי על קיומם דני לא הרשה לי להתעסק איתם "בשביל זה יש לי מנהלי חשבונות" תמיד הסביר לי ." את צריכה להיות ללא רבב" ושולח אלי מבט חודר לתוך הנשמה שלי ...כמה פעמים שיעל ואמילי היו מתקדמות הייתי מרגישה את היד שלו מחבקת אותי ככה במין ליטוף ואת השפתיים שלו על הראש שלי ..

הטלפון שלי צלצל עניתי ודני ביקש ממני שאגיע לביקור מיוחד שהוא יסדר רק לשנינו . למדתי כבר שלדני לא מסרבים.

הגעתי לביקור המיוחד שדני סידר. איך שנכנסתי דני חיבק אותי והצמיד אותי אליו ...הרגשתי פחד גדול ולא ידעתי איך להגיב .

"למה את רועדת " שאל אותי והמשיך לאחוז בי צמודה אליו מרגישה כל איבר בגוף שלו ..

"זה כל כך לא במקום החיבוק הזה דני. אני לא מוכנה לשום קירבה איתך זה קשה לי שאתה מחבק אותי." אמרתי לו .

דני בשלו ממשיך לאחוז אותי קרוב אליו בחיבוק ונצמד אלי יותר אני מרגישה את העוצמה שלו , את הגוף שלו " אני בחיים לא אזיק לך פתחתי לך את הבית שלי את החיים שלי אני כל הזמן חושב עלייך את מטריפה אותי "לחש לי דני באוזן .

" זה לא פייר כלפי אשתך מה שאתה עושה כעת אין לך גבולות אין לך טיפה של כבוד אליה." אני עונה לו ומרגישה פיק ברכיים

"אני זקוק לאישה היא כבר לא אישה" המשיך דני בשלו ולא מרפה ממני .

אתה יודע דני פחד ותשוקה לא הולך ביחד וזה מה שאני מרגישה כעת שאני מפחדת ממך"

דני בשלו ממשיך ללחוש לי באוזן "אין כמו תשוקה שמהולה בפחד האדרנלין מרקיע שחקים אני אלמד אותך"

" לא רוצה ללמוד" ומרגישה את הלשון של דני על הצוואר שלי על הפנים שלי מלקק לי את הפנים .

הרגשתי פיק ברכיים וזזתי ממנו באגרסיביות "אני עוזבת את הבית שלך היום. אני לא אהיה כלי בידיים שלך כמו כל האנשים שמסביבך."

" את יותר מטריפה אותי שאת כועסת . אני לא אוותר עלייך תביני את זה את תלמדי לחיות לצידי ".

שעת הביקור הסתיימה ואני יצאתי מלאה במחשבות , מלאה בפחדים מהלא נודע ..המחשבות והלב שוב התחילו בסיעור שלהם "את נמשכת אליו בטרוף" לחש הלב.

הראש עונה "אין דבר כזה הוא אסור אסור עלייך הוא גבר נשוי הוא לא שייך לעולם שלך . את מכירה את אשתו" המשיך הראש .

הלב ממשיך ראית שאין בינו לבין אשתו שום קשר היא גם סיפרה לך שכבר יותר מחמש שנים שהם חיים בחדרים נפרדים ואין בינהם שום יחסי אישות.

הגעתי לבית של דני וראיתי אמבולנס על יד הבית רצתי לתוך הבית אמילי באה מולי בוכיה .

חיבקתי אותה מה קרה שאלתי אותה .

אמא התעלפה והזמנתי אמבולנס איפה היית ניסיתי לתפוס אותך והטלפון שלך היה סגור .

חיבקתי את אמילי ולחשתי לה אני פה אל תדאגי אני לא אשאיר אותך לבד.

האמבולנס פינה את יעל לבית חולים ואני ואמילי נסענו בעקבות האמבולנס ..הכניסו אותה ישר למחלקה אונקולוגית וחיברו את האינפוזיה ישר לוריד שלה.

ישבתי לצידה אחזתי לה את היד , ניקיתי לה את הזיעה מהפנים.

פתאום יעל פנתה אלי "את יודעת אנחנו לא מתגרשים מפני שדני מרגיש אחריות כלפי ובמיוחד שאני כעת חולה וימי ספורים "עדכנה אותי יעל .

הרגשתי נבוכה הסטתי את מבטי הצידה ויעל לחצה לי את היד חזק ואמרה לי "זה בסדר תרגישי בנוח עם הרגשות שלך.... "

המשך יבוא