הסוף - פרק ז'
הטלפון קרע את דממת הלילה גיששתי בידי להדליק את המנורה ולענות לטלפון.
הטלפון היה מבית הכלא והודיעו לנו להגיע דחוף . דקרו את דני ומצבו קשה מאוד אבל יציב.
יצאתי לדרך וכולי מחשבות מה יהיה כעת ? יעל במצב קשה בבית חולים . את דני דקרו . מה אני צריכה לעשות ? הגעתי לבית הכלא ושמה הודיעו לי שפינו אותו לבית חולים .
נסעתי לבית חולים הגעתי למחלקה לטיפול נמרץ שמה ראיתי אותו שוכב מחובר למכשירים הוא ראה אותי ואמר לי בלחש "ידעתי שתבואי שלא תאכזבי אותי ".
לצד המיטה ישב עו"ד ידוע שראיתי אותו כמה פעמים בטלוויזיה ורשם . דני בקול חלש אמר לי:" אני משאיר לך הכל כולל את הבת שלי אמילי . אולי אם היינו נפגשים במקום אחר כל הסיפור שלנו היה אחרת ".
"אתה לא תמות" בכיתי "אני מבקשת ממך אל תעזוב אותנו אנחנו צריכות אותך אני ואמילי" .
אחזתי לו את היד בחוזקה בזמן שעל המצג הופיע קו ארוך ארוך שלא הפסיק .
יצאתי מבית חולים כולי רועדת בוכה לא יודעת מה לעשות המחשבות רצו לי בראש . אנא אלך ואנא אבוא מה עלי לעשות ?
נסעתי לבית חולים שבו מאושפזת יעל הגעתי סיפרתי לה וביחד בכינו על הגורל האכזר , על החיים שנקטעו .. בכינו על עצמנו ...
אז עכן היה זה סיום טוב בלי שאלות פתוחות של למה ומדוע ומה קרה אחרי כן שהרי גיבור הסרט מת.
- הרגת את הסיפור עצמו.
- הרגת את הצורך בטווית המשכים לעליה.
- הרגת את הצורך בנתינת הסברים.
והכל באופן טבעי לגמרי, שהרי יושבי הכלא וגיבורנו בכללם חיים בעולם בו קץ כזה צפוי בהחלט.
ברוכה הבאה לקהילת כותבי הסיפורים, זה תחום שאני שוהה בו המון שנים ועדיין לא יצאתי לאויר העולם (בספר למשל) ועוסקת בכתיבה בעיקר לעצמי בלבד. ועוד דבר, אני משאירה את הסיפור כפי שהוא זמן מה, לעיתים אפילו במשך חודשים ושנים ואז "מתלבשת" עליו שנית ומתחילה לשכתב. בשבילי תהליך השכתוב הוא התות שבקצפת כי אז מתגלות לי דרכים ואפיקים שונים משונים ומגוונים.
מאחלת לך שתוכלי לכתוב עוד המון סיפורים יפים ומעניינים, שמחתי להתוודע ליצירות שלך
חג אורים שמח
לדעתי, היתי ממשיך בדרמה שהן מצילות
אחת את השניה שמחלימה ונישאות ומצליחות
בעסקים למשל.זה יכול להיות תסריט לסרט
לו היה המשך לפי דעתי ,להחלטה שלך.
מעוניינת בביקורת ? בבקשה. נא השתדלי שהיא (כלומר הביקורת) תצא 'בונה' ולא משהוא אחר.
אין לי כוונה "לרדת" עלייך ב...איך אומרים החבר'ה ? ב"כאסח", אבל...אם רצית לכתוב סיפור (וזה הרי מה שעשית, נכון ?) מאד יהיה כדאי לך (בנסיונות הבאים) לשים לב לעובדה שהסיפור והעלילה אמנם חשובים אך לא רק הם. לי , למשל, מאד הפריע הסגנון, צורת ודרך התבטאותך, התחביר, הפיסוק ומבני המשפטים כדי שכל מה שכתבת ייתחבר למשהוא שלם ומושלם שיעשה לי את החשק וההנאה לקרוא ולעיין בו ולא רק לקבל פרטים ומידע על מה התרחש ואיך ולמה ובאיזו צורה הסתיימה 'פרשת דני' על כל השתלשלותה ומעלליה. כפי שציינתי כבר לעייל, זה חשוב אך בהחלט ובפירוש (!) לא רק ( ב- ר' רבתי !!!).
יש לזה שם. בשפה מקצועית קוראים לזה עריכה, הגהה ו...'שיפוץ סגנוני' (את המושג האחרון המצאתי/ שלפתי ממש בשניה זו). אם לומר את האמת, היומרנות של רצונך להביא כאן את סיפור מעלליהם של דני וניצה (או כל שם אחר) אל מול הסגנון הרשלני כלשהוא כפי שמובא כאן על ידך אפילו קוממו אותי במידה מסוימת.
זהו, עד כאן. חג אורים ואורות שמח, חיובי ומהנה לכולנו ואני באמת מקווה שתרמתי ולא צרמתי ובהחלט מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.
שלך באהדה רבה, דני.
אכן כמו שכתבת הסיפור נגמר עם ים של דמעות על מותו של דני .
לא סיימתי את הסיפור בהם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
המשך יום נעים .
אצתי רצתי לחבר שלי גוגל שאדע מי זה האלמודובר שכתבת . פ??ד?רו? א?ל?מו?דו?ב?ר ק?אב?אי'רו? (מבוטא: אל-מו-דו-בר; בספרדית: Pedro Almodóvar Caballero; נולד ב-24 בספטמבר 1949 או 1951[1]) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק קולנוע ספרדי. נחשב כבמאי הקולנוע הספרדי הפורה והמצליח ביותר מאז לואיס בוניואל.
סרטיו, בעלי העלילה המורכבת, נוטים למלודרמה, שבה משולבים תרבות פופולרית, הומור המזלזל במוסכמות, צבעים עזים ותפאורה בולטת. תשוקה, מגדר, זהות ומשפחה הם נושאים שעולים תדיר בסרטיו.
ולענין שזכיתי בבת אפשר לקחת את העלילה שמשום מקום הגיעה תביעה לקבל אפטרופוסות מצד המשפחה של דני או של יעלי...
חומר למחשבה .
המשך יום נעים
אכן יכולתי לקחת את העלילה לכל מיני כיוונים ....
אני בחרתי לסיים את הסיפור ואולי להתחיל סיפור חדש שמתבשל כעת אצלי בראש.
אני רק בתחילת הדרך שלי בכתיבה ואני רואה שאני יותר מחוברת לסיפורים מאשר לשירים.
התחלתי גם להתעניין בסדנא לכתיבה להרחיב לי את הידע בכל הקשור לכתיבה.
המשך יום נעים .
גם את דני לא הרגתי ? מישהו אחר הרג אותו.
יכולתי להמשיך את הסיפור ולקחת אותו ל"מחוזות " כיד הדמיון הפורה .
בחרתי לסיים לא בהפי-אנד של הם חיו באושר ועושר...
המשך יום נעים
הגעתילבלוגיה בעקבות המלצה וממש הרגשתי שאני מתמכרת למקום .
לכן החלטתי שגם אני אנסה לכתוב .
ניסיתי לכתוב שירים לא התחרזו לי החרוזים .
ראיתי שאני יותר מתחברת לסיפורים למרות שאני בטוחה שאני צריכה עוד הרבה ללמוד על איך?למה? וכמה? בכתיבת סיפורים .
לכן אני מתעניינת בעירי ירושלים בסדנאות לכתיבה וארשם על מנת להחכים .
המשך יום נעים .
קראתי בענין את הביקורת בונה בשבילי
לא מיהרתי לשום בילוי ולא סיימתי בחופזה .
השקעתי הרבה מחשבה וכל מיני כיוונים לסיום הסיפור ולעבור לסיפור הבא.
אני צריכה עוד הרבה ללמוד על כתיבה אני רק בהתחלה .
כמו שכתבתי פה בכמה תגובות אני סהכ חודשים + כותבת לא נסיתי בעבר ..
המשך יום נעים
יכולתי אולי להמשיך בסיפור שבעקבות הדקירה דני עשה חשבון נפש והתחיל לתרום לכל מיני מוסדות ...
בחרתי לסיים את הסיפור במוות שזה לצערי גם אפשרות ....
בוקר טוב
המשך יום נעים
כבר מתבשל לי בראש סיפור נוסף
אתחיל בימים הקרובים להעלות אותו .
לא יודעת אם זה יהיה סיפור של פרק אחד או כמה פרקים .
המשך יום נעים
אכן יכולתי לקחת את הסיפור להרבה כיוונים ..
אני בחרתי לסיים אותו במוות של דני ..
להשאיר לקוראים חומר למחשבה לגבי מה קרה בהמשך של הדמויות הנוספות בסיפור...
המשך יום נעים
לוקחת לתשומת ליבי את כל הערותייך והארותייך.
חבל שבחרת להעביר ביקורת על הסגנון שלי ועל התחביר וכו' בסוף הסיפור ולא מהפרק הראשון שכתבתי .
כולי תקווה שבסיפורים הבאים שאעלה תעיר לי ותאיר לי .
כפי שציינתי פה כמה פעמים דני אני ממש בתחילת הדרך של כתיבה (רק חודשיים כותבת) ובטוחה שיש לי טעויות ...
דני ,
התגובות המפרגנות לצד תגובות עם הארות והערות שקיבלתי פה לגבי כתיבתי הביאו אותי למחשבה והבנה שיש לי כשרון לכתוב סיפורים ...
אני מקווה לפתח את זה בלמידה בסדנא לכתיבה .
המשך יום נעים .
קראתי את כל הפרקים של הסיפור אותם כתבת בשפה קולחת שוטפת ורהוטה, לגבי דידי הפגנת כשרון רב.
קראתי את כל התגובות שעם רובם אנני מסכים, בעיקר עם אלה הקובלים שהרגת את הסיפור את גיבור הסיפור,שאומנם הלך לעולמו.
כולנו אוהבים סוף טוב, אבל הסיפורים לא חייבים להסתיים עם סוף טוב, האם כל דבר שקורה לנו בימי חיינו מסתיים בטוב?שאי ברכה.
אני אוהבת ספרים עבי כרס, , לא אשמתך, הייתי רוצה המשך אבל אם מתבשל סיפור חדש אחכה לו בהחלט בכליון עיניים.
עלי והצליחי !