פלשתינה הקולוניה הבריטית

ארמון הנציב ניצב על גבעה עטופה בנוף עוצר נשימה, מוחקפת בחורשת אורנים מצלים, ובמזריקות יפהפהיות. בארמון היו אלמנטים מזרחיים ומערביים.

בקומת הקרקע השתרע חדר אוכל מרווח, אולם ביליארד, אולם נשפים שטיחים פרסיים, ריצפת פרקט, ואח  מחממת באריחי קרמיקה, הרהיטים והוילונות הובאו מעבר לים, הקירות כוסו בדיוקנאות של מלכי בריטניה.

נשות החברה הגבוהה..ץ היו רובן ככולן נשות הפקידים הבכירים, הן היו חלק תמידי מהנשפים ,עם מחשופים נדיבים וכתפיות חשופות, עטויות בתכשיטים, למרות הקר הירושלמי העז.

כולם ריכלו על כולם ברישעות מתוקה, מייג'ור בנטלי קנה למזכירתו צמיד כסף, ליידי נולן החליפה טבח, מיסיס שרווד יצאה בשאט נפש מכל חדר שנמצא בו קפטן בולדר, המלצרים קבלו הנחיה לחסוך במשקה היקר, ג'ורג' אוטוניוס אמר שיערוך מסיבה ויזמין עשרה זוגות אך בתנאי שכל גבר יבוא עם אשה שאיננה אשתו, היו צחקוקים,ף ליחשושים, קריצות ורמיזות.

הם חיו ברמיה שכולה אשלייה, כאילו הממשלה היתה האימפריה האדירה בעולם, לא רק חבורת פקידים שאיישו מנ גנון בפרובינציה נידחת, כל גברת נקראה דוכסית, לניצב קראו הוד מעלתו, הקונסול היה כשגריר, ומנהל המח' מיניסטר.

ארתור ווקופ היה הניצב, היא היה מרופד בגופו ובכיסו, אהב מאד לארח אחת לחודש, לעיתים היו גם 600 אנשים, השמפניה זרמה כמים, על הגלריה הציבו את תזמורת המשטרה, חדרי השירותים היו נפרדים לאנגלים ולילידים.

ג'ורג' אנטוניוס אמר שיערות מסיבה, ויזמין עשרה זוגות בתנאי שכל גבר יבוא עם אשה שאיננה אשתו, היו צחקוקים לחשושים, קריצות ורמיזות,.


לידו ניצב בית הזונות שהקימו השלטונות לשירות החיילים, הם אמרו אין אוייב גדול מהשיעמום.

הנציב יצא לצוד שלווים ותרנגולי בר, אלוזורוב העביר את ימיו בין קבלת פנים לארוחת ערב, ובין תה של אחה"צ לקונצרט, הוא ידע לסגור ענינים על כוסית של וויסקי, כאשר אמר הנציב שלא שמע מימיו על ביאליק ארלוזורוב הזדעזע.

הבריטים העדיפו לגור בינם לבינם, או בשכונות ערביות, תאמינו או לא בפרוביניציה של חמסינים חולות ויתושים, היו גם אופרות וקונצרטים, מיכאל גולינקיןם בא מאוקראינה, זה היה אחד מפלאחי הבראשית, העלו את אאידה והספר מסיביליה,  זה לא מה שהרצל פינטז?

מה שריגש אותם יותר מכל אלו היו הביקורים של אנשים בעלי מוניטין מאירופה,
 ביניהם יאשה חפץ, ארתורו טוסקאניני, וגם תומס מאן, זה נתן המון לאליטה המנותקת ממרכזה התרבותי, התרבות היהודית נועדה להישאר בגולה, אך רבים ביקשו לשמר את זיקתם לתרבות שעזבו.

ןןקופ הרווק הנצחי כבר הגיע לגיל 57, עטור במדליות ממלחמות שבהן לחם, שידרא עוצמה, אך שינה כל רגע את החלטותיו, היה מתפרץ ומעליב את עובדיו, ואחר כך יוצא מגדרו כדי לפייסם.

כל השקט והשלווה ששידרו, עיו אחיזת עיניים, בעודם מרקדים על הפרקט, שוב היה גל של אלימות, השלטון הבריטי החל לספור את ימיו.

ארלוזורוב נרצח בשנת 1933 בתל אביב, היה ראש מח' הסוכנות, הרצח נשאר כתעלומה עד היום.

הבריטים גורשו מא"י והשאר היסטוריה.