הבריחה
הבן מצלצל ומודיע כי אחד הנכדים זרק אבן ופגע בעיין של אחותו בת השש והוא בדרך לבית החולים. הידיעות שהגיעו בשרשרת תארו מצב גרוע . העיין נפגעה קשות וצריך לנתח. הרופאים מחליטים להעביר את הילדה להדסה עין כרם. פרופסור שבודק את הילדה מסביר שהמצב גרוע . פגיעה בקרנית וברישתית והוא משאיר בסימן שאלה את הצלחת הניתוח. 4.5 שעות של ניתוח שבו עורכים תפרים רבים לקרנית. ונאלצים לעקור את העדשה ומשאירים את סימן השאלה אם העיין תשוב לראות. .. הניתוח החל בשעה 18.30 והסתיים בשעה 23.00 .
עכשיו הייתי צריך להחליט אם לנסוע לבית החולים ולראות ילדה עטופה בתחבושות כשמסביבה רבים מבני המשפחה או לצאת לטיול ולמנגל והביקור ידחה ביום. השאלה הטרידה אותי רבות. תמיד ויתרתי למען המשפחה. כולם ידעו שאני תמיד המשענת , הכותל ופותר הבעיות. גם הפעם החלטתי לפתור את הבעיה אולם בדרך הבלתי רגילה לי. הפעם החלטתי לצאת לטיול ולמנגל יעני לברוח. חחח. .. המצחיק בסיפור שכולם תמכו בהחלטה שלי. אפילו הבן תמך וזו הייתה כבר חצי נחמה. ידעתי שלא אוכל לתרום מאומה. היו שם מספיק בני משפחה לעודד את האמא.. ואספר לכם בסוד. נהנתי מאוד מהטיול ומפגישה עם ידידים שמתראים לעיתים רחוקות.
האם לבטל את המפגש עם החברים הטובים מהעבר הרחוק ולצאת לקומזיץ, או לבקר את הנכדה ולהיות נוכח עם המשפחה?
כל החלטה תגרור בעקבותיה ביקורת הן לחיוב והן לשלילה,אבל אתה צריך להיות שלם עם עצמך ולכל מה שעשית.
מאחל בריאות מהירה ומלאה לנכדה
אגב, התמונה באמת מראה את הנוף של ארצנו הנפלאה. מעניין איזה זום פתחת במצלמה ?
והצילום במצלמת פוקט של קנון. אמה קטנה אמה ממזרה. מוציאה יופי של תמונות
בחרת להפגש עם חברים לטייל ואני על סמך ההכרות הקצרה ומה שקראתי שהעלית איך מערכת היחסים אצלכם במשפחה אני בטוחה שכבר ביקרת את הנכדה.
עובדה שהבן תמך בהחלטתך.
לילה טוב
ואם נהנית בטיול מה טוב
כניראה שעשית טוב,מה עוד שמשפחה שלמה הקיפה אותה ויכולת לראותה למחרת,בעוד שהטיול הוא חד פעמי וטוב שנהנת.אין הזדמנויות רבות כאלה ומשפחתך כניראה יודעת זאת.
אכן לא הייתה סיבה לשבת בבית חולים במתח בידיעה שאין בידי לעזור במאום
והאח שבסך הכל שיחק באבנים ו בלי כונה פגע באחותו, סבל מסיוטים בלילה. הרגשת אשמה ביחוד לאחר ששני אחיו ירדו עליו קשות.
סלט בלי עגבניות
גם במקרה הנ"ל עשית..."עבודה מצויינת", לאמור: "האם לנסוע לבית החולים ולראות ילדה עטופה בתחבושות" ? הלא ממילא מסביבה היו מספיק בני משפחה כדי לעודד את האמא... " אין מה לדבר, 3 ועוד 2 זה בהחלט 5. עובדה. אני, מסתבר, לא רואה דברים כמוך ואולי בגלל זה גם אף פעם לא אהיה מנהל בנק. מה לעשות ?
האמן לי, אני סמוך ובטוח שאתה אוהב את נכדתך אהבה עזה, אבל... מה באמת נפגשת עם החבר'ה ואפילו נהנית כשכל הנ"ל התרחש הרחק ממך ונכדתך המתוקה, מחמל נפשך ומשוש עיניך, עלולה לאבד את עינה ??!!! עלי זה גדול בכמה מידות. בסניף שלי זה ממש לא מסתדר.
אחד ממטרות כתיבת בלוג היא, ללא ספק, קבלת תגובות ומשובים, אז הנה יש לך גם את שלי ושלי, מסתבר, לא כל כך הולך עם הרוח הכללית שנושבת משאר עמיתיי לתגובות. חוצמזה, נא סלח לי על תגובה ארוכה ומורכבת שכזו. זה מה שיצא לי.
החברים כאן בבלוג מכירים אותי ויודים היכן למקם את הפרט שהעךאתי. לא כן אתה שהסיפור זר לך.
שיקול הדעת שהפעלתי באותו רגע היה שאיני יכול לתרום דבר בישיבה מחוץ לחדר הניתוח והתאוששות. ולכן קיבלתי את ההחלטה להיפגש עם חברי ,מפגש שנערך מידי כמה חודשים.
תודה על ההתיחסות
בשורה הכי תחתונה הבה נאחל לנכדתך החלמה מהירה, שלימה ומהירה כי זה הרי מה שהכי חשוב ונאמר דיינו.
חק סמייח, דני.