מי הכותבים בפורום בהשראת הפתיח?
כותבי הסיפור הקצר, הנובלה והרומן שביננו, בהחלט עשויים ללמוד פרק בכתיבה מהסופר ההונגרי המוערך יליד 1900. שפרשת חיו והעובדה שספריו יצאו לאור הרחק ממולדתו עשר שנים לאחר מותו היא "סיפור" בפני עצמו.
הפתיחה אינה מאפשרת לקורא להניח את הספר מידיו. במילים ספורות הצליח הסופר לרמז לגבי הרקע הסוציו- אקונומי המשפחתי. האב הוא רופא. לעצב בפתיח דמות של בן( בן כמה?) חולה מאוד, להדגיש את העדרו של האב בסיטואציה של מחלת הבן, ולרמוז, אולי, גם על מערכת היחסים במשפחה, תוך שהוא מנסח פערי מידע מסקרנים. כיצד יכול להיות שבריאותו של הבן הדרדרה כל כך ואביו שהוא רופא(!) נעדר מהבית? מה רואה הבן מעבר לשמשה?
השבוע,
מעיבה על שמחת חג האורים הידיעה על מותו בחטף של האייקון התרבותי- ישראלי אריק איינשטיין.
חברים מוזמנים לנסח מילים לזכרו, ולהמשיך כרגיל, לכתוב ולהעלות משלהם בהקשר החג או בהקשרים אחרים.
להתראות בפורום!
המתרגם נאמן לרוח התקופה בה נכתב הספר. סגנון הספר מהבחינה הלשונית הוא אחיד. התירגום מהונגרית הוא של דוד טרבאי, מי שתירגמה את "הנרות בערו עד כלות", הספר הקודם שיצא לאור בעברית היא מרים אלגזי.
מאחר ונכתב לאחר מלחמת העולם הראשונה, הספר מבטא בין השאר מיאוס מתופעת המלחמה. לגביה כתוב בספר "בקברי האחים שלתוכם יצקו סיד חי, מוטלים זה לצד זה אדונים ופשוטי עם". תיאור אירוני אף מקברי המתיחס לביטול ההיררכיה המעמדית-חברתית רק לאחר המוות...
אך לצד התיאור המצמרר- ביקורתי "מפיה" של אחת הדמויות, תוכלו לקרוא בו גם את הגדרתו הצינית של המס?פ??ר: "את המלחמות המציאו הגברים כדי לברוח מהבית משום שלא רצו לציית לנשותיהם ולפרנס אותן"...