נים ולא נים
ענפים מרשרשי-מזימות
מתנפצים אל החלון,
משהו זולג אי-שם.
בזהירות רבה
אני פוקחת חצי-עין
לראות אם קלו המים -
לא יום ולא לילה,
באפור הקר של טרם היות
צלילות
מתהוות
מתפתלות כפקעת-נחשים
מתפוגגות כמו אד,
עפעפי מנחשים תנועה
כאילו מכשפות
מרפרפות על פני במטאטאיהן
חיוכן הרע נרמז ונמוג.
אני נאחזת בשמיכה בכל מאודי
לא מרפה מן העולם הזה,
מרגיעה בלחש את רקותי הפועמות :
עוד לא יום
נישן עוד קצת
ונקיץ אל
כסא וארון ונעלי בית.
אתגר סיפור ילדות - המסע שנסע בלעדיי
ילדים קטנים יושבים ברכבת, לא יודעים למה, נוסעים - לא יודעים לאן. ואני ביניהם,מוחים עיניהם הזולגות בשרוול חולצתם ומביטים בתמיהה במטפלות המלוות אותם ובחבריהם למסע,שגם אפיהם אדומים מבכי. הורים...
לקריאת הפוסט
השדים שלו והשדים שלה
השדים שלו
פגשו את השדים שלה,
נלפתו גוף אל גוף
ושפה אל שפה
בחיבוק עז
אוהב - חונק
כמו מתגוששים בזירה מרופדת
סדיני משי וכריות קטיפה.
לשונות אש נשלפו
ליחכו כל חלקה
ולא מצאושפה...
לקריאת הפוסט
יונים
יונים הומיות
כמו בשירים
מחרבנות לי על הכביסה
אני מגרשת אותן במטאטא,
אין לי זמן לשירים עכשיו...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
עוד דקה מתחת לשמיכה
לא בדיוק דקה ואולי שעה
בעיקר להתרחק מתעתועי העפעפים
המדמים מכשפות מרפרפות על מטאטוטיהן.
אין ברירה . הגיעה שעת היקיצה.
ומה עניינם של "האם כלו המים" או אולי קלו?
מתחת לשמיכה עוד רגע
מה לעשות שהחיים
הם מאד שגרתיים
כיסא ארון ונעלי בית
וסלט טעים בשמן זית
ורק חסר, בן זוג
לתת לו חיבוק?
אבל, כמובן, זכותך המלאה להבין כך את השיר.
למה אתה מתכוון ב"כלו המים" ? הביטוי לקוח מבראשית כשנוח שלח את היונה לראות האם "קלו המים" וכך גם כתבתי.
חג שמח
חג שמח
תודה וחג שמח
חזרתי לקרוא בבלוג שלך והתפעלתי שוב איך את אורגת את שירייך בקורים דקיקים של מילים מדויקות להפליא
חג שמח
כתבת שיר מתוך השיר שלי, ורואים שאתה זורם עם מה שאני מתארת,וזה שכרי על כל עמלי...
חג שמח