לכל אחד מותאם מקום בגן עדן

רב אחד נפטר ועולה השמימה.

הוא עומד בתור בכניסה לגן עדן ולפניו בתור עומד בחור שמנמן ונמוך בחולצה פתוחה, ז'קט עור ומכנסי ג'ינס ולעיניו משקפי שמש, כשהוא מזמזם לעצמו שיר מוכר.

המלאך בכניסה פונה אל הבחור ושואל אותו: "מי אדוני בבקשה?"

"מי שואל?" עונה האיש ומתופף באצבעותיו על הדלפק.

עונה המלאך "אני המלאך, אני צריך לדעת מי אתה כדי שאדע היכן לשבץ אותך".

עונה הבחור: "שמי ברוך כהן, אני נהג מונית מבת-ים".

המלאך מעלעל ברשימה שלו, ואחרי רגע מחייך לנהג המונית ואומר: "הנה, שים עליך את גלימת המשי הזו וקח את מטה הזהב, ברוך בואך בשערי גן העדן! המשך ישר ופנה שמאלה בסוף לאזור ה-VIP שלנו".

הבחור לוקח את הציוד ועובר את השער כשהוא שורק לעצמו בקלילות.

מגיע תורו של הרב, והמלאך מבקש ממנו להזדהות: "אני יוסף רבינוביץ בנו של רבי יצחק הכהן. אני הרב של קהילת 'חסד אפריים' במשך 43 השנים האחרונות, בה ייסדתי ישיבה והרצתי שנים ארוכות".

המלאך מציץ ברשימה ואומר בקול יבש: "קח את גלימת הכותנה הזאת ואת מקל העץ, ברוך בואך בשערי גן העדן. היכנס ישר עד הסוף והמתן בתור להמשך טיפול".

הרב נדהם: "רק רגע אחד בבקשה, אני חושש כי חלה טעות. הבחור שלפני היה רק נהג מונית וקיבל גלימת משי ומטה זהב, ואילו אני ששמרתי את דרכי האל כל חיי זוכה ליחס שכזה?"

עונה המלאך: "אה, פה למעלה, אנחנו שופטים על פי תוצאות וביצועים. כשאתה דרשת והרצת בישיבה האנשים שסביבך נרדמו. לעומת זאת, כשהוא היה נוהג, האנשים התפללו לאלוהים..."