מוטקה > בלוגים > הבלוג של אלישבע > חזיה על חבל כביסה במאה שערים

חזיה על חבל כביסה במאה שערים

חזיה על חבל כביסה במאה שערים

בעקבות "תמונה במילים" מאת יוסל בורשטיין המתחילה במילים :

" טלית-קטן לייבוש על חבל גבוה וממול על חבל אחר חזייה מתחרה בחצר מוקפת במאה שערים "

מטעמי צניעות ויתרתי על הטלית ועל המחול המשותף המתואר והסתפקתי בחזיה בלבד.

מעשה בחזיה.

יום אחד בק"ק ירושלים

בשעה של בין ערביים

מגבעת שחורה וזקן עבות

נשאו ראשם ממסכת אבות

רק לרגע, שלא יופסק לימודם,

והנה - שומו שמים !

על חבל כביסה בחצר שממול

שני גביעי-תחרה יוצאים במחול

ברוח הקלה,

קבל עם ועדה !

אצבעות נרעשות

חרשו בזקן תלמים של מיאוס

איזה חוסר נימוס !

לא ייעשה כך במחוזותינו, טפו !

גביעי התחרה

שלא פסק מחולם

השיבו לתוקפיהם בזו הלשון:צאו וראו

מה רבה חוכמתו של הקדוש ברוך הוא

שהכל נעשה בדברו

ובמצוותו נברא :

ברא אדם, ברא אשה,

ברא גם גביעי תחרה.

אצבעות נבוכות בחשו בזקן

גרדו פימה

וטענו : הלא נאמר

כבודה של בת-מלך פנימה.

יפה אמרתם אמרה החזיה

בת-מלך כשרה וחסודה

טומנת כבודתה אצלנו פנימה

פן תתעופף, חס ושלום,

ברוח, לאור היום.

נסתתמו טענות הזקן

שבה המגבעת לתלמודה,

ותשקוטנה הרוחות

במאה שערים,

ורק משב קל ליטף את התחרה

בעדנה..

ותודה גדולה לכל מיי שאהב את ה" זוגיות" שלי

תגובות  16  אהבו 

815
05/12/13
מזמן לא נהניתי כל כך מרשומה.
כתיבה קלילה קולחת ושובבנית.
לא פלא שהאברכים הופתעו הרי מימיהם לא יצאו למחנה ולא ראו אוהל עד כמה וכמה שני אוהלים. אז הגיע להם להתרגש .
איזה יופי של מעשיה
על אודות חזייה
ואיך קוראים לה
אלה המתפללים
סומך נופלים"
אני לא מאמינה בגילגול נשמות,אבל בגללך אני מתחילה לחשוב שאולי יש בכך משהו.אולי ידוע לך שהיתה משוררת גדולה אלישבע.אני מתחילה לחשוד שרוחה התגלגלה בך,כי השירים שלך מעולים לעילא ולעילא.את פשוט גדולה.
משעשע, יפה ושנון, אהבתי שאי ברכה.
אבוי, אברכים הרימו מבטים מעלה וגביעי-תחרה שזפו עיניהם // לא עברה לה שעה קלילה ומשמרות הצניעות באו בריצה // אל חדר המדרגות נכנסו במהרה // עלו במדרגות הצרות אל הקומה האחרונה // בדלת דפקו בחזקה // את הדל...
אבוי, אברכים הרימו מבטים מעלה וגביעי-תחרה שזפו עיניהם // לא עברה לה שעה קלילה ומשמרות הצניעות באו בריצה // אל חדר המדרגות נכנסו במהרה // עלו במדרגות הצרות אל הקומה האחרונה // בדלת דפקו בחזקה // את הדלת פתחה ילדה קטנה // הם אותה דחפו בלי כל בושה // אל החלון רצו במהרה // את חבל הכביסה משכו באחת // ולהפתעת האברכים התמימים שעל המדרכה עמדו // כל גביעי-התחרה על ראשיהם נפלו...
05/12/13
תארתי לעצמי שעינך החדה תתבית מיד על הלצון, ומן הסתם גם על החזיה העשויה מתחרה.
ברוך שובך אל שורותי, אבל כפי שכבר כתבתי לך פעם - לא תמיד בא הלצון לשרור בכתיבתי.
בכל אופן תודה.
איך הפכו אצלך גביעי תחרה לאוהלים ?!
אתה כנראה אוהב מידות גדולות,
תודה לך על תגובתך.
תודה על תגובתך המחורזת כרגיל ועל הדמיון המפותח.
טובה יקירתי, את נותנת לי הרבה יותר מדי קרדיט. יש לי חוש הומור וחוש למילים, בזאת אני מודה במלוא הענווה והגאוה, אבל זה רחוק מאד מלהיות משוררת. כמובן ששמעתי על המשוררת אלישבע וקטונתי... והפעם בכלל כתב...
טובה יקירתי, את נותנת לי הרבה יותר מדי קרדיט. יש לי חוש הומור וחוש למילים, בזאת אני מודה במלוא הענווה והגאוה, אבל זה רחוק מאד מלהיות משוררת.
כמובן ששמעתי על המשוררת אלישבע וקטונתי...
והפעם בכלל כתבתי מעין פיליטון בשורות קצרות ופה ושם חרוזים.
תודה רבה
תודה על תגובתך ואני שמחה שנהנית.
כל-כך הרבה מילים טובות, אני שמחה כשמישהו משתעשע מפרי עטי, הלא הצחוק יפה לבריאות כדברי שלום עליכם.
תודה
אני גאה מאד שהפיליטון המחורז שלי נתן לך השראה לכתוב שיר, ועוד שיר חדור רוח קרב [למען הצניעות ] ועוד להמציא הפתעה בלתי צפויה לאברכים, יפה !
ותודה
אשמח לראות את תגובותיך שוב.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אתגר סיפור ילדות - המסע שנסע בלעדיי
ילדים קטנים יושבים ברכבת, לא יודעים למה, נוסעים - לא יודעים לאן. ואני ביניהם,מוחים עיניהם הזולגות בשרוול חולצתם ומביטים בתמיהה במטפלות המלוות אותם ובחבריהם למסע,שגם אפיהם אדומים מבכי. הורים...
לקריאת הפוסט
השדים שלו והשדים שלה
השדים שלו פגשו את השדים שלה, נלפתו גוף אל גוף ושפה אל שפה בחיבוק עז אוהב - חונק כמו מתגוששים בזירה מרופדת סדיני משי וכריות קטיפה. לשונות אש נשלפו ליחכו כל חלקה ולא מצאושפה...
לקריאת הפוסט
יונים
יונים הומיות כמו בשירים מחרבנות לי על הכביסה אני מגרשת אותן במטאטא, אין לי זמן לשירים עכשיו...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה