הגשר

בחלומי,כה שטותי,

ראיתי לי גשר

בין ביתך לביתי.

ומתחתיו,

דגים של זהב,

ביעבעו בועות,

שאלו אם אוהב.

ופרחים במים

וורודים של נופר,

לחשו לי בשקט

"עוד לא מאוחר"!

ולחש רחש

על הגשר עבר,

ממני אליך וממך-כה מוזר,

כדורי כיסופיך,

התגלגלו בגוונים,

וגעגועיך,

בשפה לא ברורה

גילו לי ממש

רוך וערגה.

וחשתי אהבתך לי

מתוקה,חמימה

אף כי דמותך לי

כמעט נעדרה.

,

(כשנעורתי משנתי

מצאתי ממך מיסרון"ערה"?)