האם החמישית

במלחמה נופלים חיילים. והשאלה כיצד מתיחסים למחאה נגד גיוס חיילים גם אם אחת האמהות איבדה את בנה. אני מתאר לי שאמוץ מרגיש את כאב האם על נפילת בנה אולם יחד עם זאת הוא מצא לנכון להטיף נגד המסע של ארבע האמהות. המסע הוא לא מופנה אליהן ישירות אלא להשתמטות מכל סיבה שהיא. האם דמם אדום משלנו?
אפשר להבין את הרגשתה של כל אמה שיודעת שבנה עשוי למות בקרב. אני זוכר שאמי סיפרה לי כיצד הרגישה שקרה משהוא לאחי באותו יום שהוא פרץ בראש חטיבת טנקים לתוך עזה . מפקד הגדוד שישב לידו בזחלם חטף פגז בבטן ונהרג וכל אנשי הזחלם חוסלו. אחי נפגע בעיניו והועף מהזחלם והחל לרוץ בכיוון הלא נכון . ג'יפ שעבר במקום אסף אותו . האמא הרגישה שהוא נפצע והייתה על גחלים היא לא דאגה לי מאחר ולא הייתי בסכנה. הייתי על פריגטה מול עזה מוכנים להפגיז אותם.. רגש של אמא. כך שאיני מאשים את האמהות.

אלה שמבינים, "גם וגם", אינו אומר שמרצים את אלה ש"או או", ובעיקר נידחים על ידי ה"רק כך", שנחשבים על ידי עצמם, כצח ביושרו. שכר הדירה כאן גבוה, יקר, ובעלי הבית מלאי טעויות, בשל עשייה עשירת מציאויות, ומי שחושב ערבית בעברית, איננו מבין ערבית בערבית, וכך נופל בעברית שעברית. הערכתי לך פה, אינה בשל גילך, או ניסיונך, אלא בשל היותך, תבעית, למי שבנוי על הלא, צמוד הכן שטיבעית. קד לפניך על היותך, וכמותך על אחרים, שתרמו מ ו-ב חייהם, אשר חלקם בלשונם מנודים, גם פה, גם במקומות אחרים, אך לא במחשבתי, היותי בליבי. תודה לך איש.

מצטער אני לא שותף לדעתך. הנושא של נשיאה בנטל הוא חשוב ובנפשנו מכדי שנוכל לפתור אותו כלאחר יד ולהתיחס בסלחנות למי שמטיף לאי גיוס לצהל , גם אם הדברים יוצאים מפיה של אם שכולה. מי שמתנגד למלחמות ואני בתוכם , יעשה זאת בקלפי ולא במרי אזרחי. כל עוד הממשלה המכהנת נבחרה באופן דמוקרטי על ידי העם, אסור לנו לאפשר לקבוצות או יחדים למרוד בה. הקריאה לא להתייס לצבא היא קריאה למרי. אנו במצב מלחמה מתמיד וחייבים שיהיה לנו צבא חזק. אי אפשר להטיל את המשא על חלק מהנוער ולאפשר לחלק אחר להישתמט. השיר אמנם מזכיר בכותר את תנועת ארבע אמהות אולם הוא מכוון לכל המשתמטים כולל הנוער החרדי.לא הבנתי את המשפט"למסור את ילדינו למולך" צריך להפנים שאנו במלחמה מתמדת שניכפתה עלינו . רואים בנו נטע זר ולכן אנו חייבים שיהיה לנו צבא חזק. אנחנו לא יכולים לומר פוס ולשבת בשקט. אי אפשר לקיים צבא חזק אם לא יתקיים שיוויון בגיוס הנוער. לא יתכן שחלק יגוייס ויקרע את הישבנים ואחרים ישבו בנוחות .

את יותר ממה שאת חושבת שאת, ואני שמח שיש פה כמוך, מפני שאת הרבה יותר ממילותייך ואימרותייך, ובהרבה יותר, כוונתי לכך שאינך יודעת, עד כמה מילותייך הניזעמות, לוטפות, וחושפות, אותך, באותו מקום לו את כביכול מתנגדת בהכרתך. ייתכן שזו את באי הכרתך, תודה על היפכתך, שכן, עמיר

ואפשר לכתוב הכל גם אם זה לא מוצא חן בעיני חלק מהציבור.

ארבע אמהות הינה תנועת מחאה אשר הוקמה בשנת 1997 בעקבות אסון המסוקים, על ידי ארבע נשים תושבות צפון ישראל ואמהות לחיילים ששירתו בלבנון, במטרה להביא ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון." (ציטוט מויקפידיה)
השיר מדבר על תופעת ההשתמטות בקרב הצעירים- שלא רוצים לתרום למדינה מטעמים אנוכייים.. לא מקבלת את הגישה אבל לצערי היא הולכת ומתפשטת אצלנו במדינה.
גם לא אהבתי בשיר את המילה מתנחבלים!!

אני מצטער אבל את מתעלמת מכך שהשיר מבטא את התופעה של השתמטות הצעירים מגיוס לצהל. אם היית עוקבת אחר הנתונים של הגיוס לצהל היית נוכחת כמה צעירים מתחמקים משרות מסיבות אנוכיות ואסור שזה יקרה. מאות רבות של צעירים משלמים לרופאים כסף רב על מנת לקבל אישור של אי כשרות וההשתמטות היא רחבה מכל מיני סיבות. לכך מתכוון השיר. תנועת ארבע האימהות מסמלת את המצב שבו מכתיבות האמהות כיתד ואיך ינוהל הצבא וכיצד תנוהל המלחמה. ואסור שזה יקרה. אולם זה כבר סיפור אחר

לא חשוב מה הסיבה שגרמה להקמת התנועה. חשוב מה היא גרמה בציבור הרחב. זה היה כעין מרי נגד הצבא ואסור שזה יקרה. אנו שותפים לכאב של מי ששכל בן אולם אין זו סיבה להתערב בשיקולי מלחמה וביטחון.זו המרדה.
השיר אכן מדבר באופן כללי על בעיית ההשתמטות מצהל

נראה לי שהתגובות יצאו מתחום השיר שהעלית, אל התחום האישי, מתוך כך שהינו נוגע, בתחושת הקיום של רובינו. כך קורה עם כל נושא רגיש דומה. אני מוכרח לציין שאני מאד מרוצה מהתגובות, גם מתגובות הנגד, מכיוון שהן מעלות זוית ראיה, המעלה את השאלה, אם נכון, ואולי כדאי אחרת. מצידי, משל ל"מרצ" בתחילתה, שהיתה מפלגה מלאת ביקורת, שהעלתה בעיות על פני השטח, בין אם אהבתי או לא. ברגע ש"מרצ", הפכה להיות כמו כל שאר המפלגות, בעיני, איבדה את ייחודה האיכותי. חלק גדול מאיתנו, בין אם בעד או נגד, כל נושא, כותב תגובות, מתוך תחושה בלתי מודעת, של צורך בהתייחסות לתגובותיו, מה שנקרא תשומת לב אליו. ככל שתגיב לתגובות, תיענה בנוספות מאותן ישויות להן היגבת. מתן את כמות תגובותיך, ותומעטנה התגובות מאותם מגיבים, אלא אם כן אתה רוצה בתגובות "שוב ושוב". היה בטוב, עמיר

נושא ההשתמטות או כפי שמגדירים זאת"אי השתתפות בנטל" הוא נושא קרדינלי שחשוב שנדוש בו. לא יתכן שחלק מהנוער יתגייס ויסכן את חייו ואחרים יתחמקו בכל מיני אמתלות. זו הסיבה שהגבתי כפי שהגבתי. האם ידוע לך כמה נערים מצליחים להישתמט מגיום? המספרים הולכים וגדלים מידי שנה. וזו כבר מחלה של החברה הישראלית. אז אני מוכן להבין את התגובות והביקורת על שהשיר מתיחס לתנועת ארבע אמהות אולם כוונת השיר לגנות את בעיית ההשתמטות. זה כואב כאשר אמה שכולה מעורבת בויכוח אולם זו לא סיבה לגנות את התופעה.

יצאנו מרצועת הביטון שהחזקנו בלבנון והפקרנו את השטח לארגון החיסבולה הרצחני של נצראלה, הנושף בעורפנו. ואילץ את ישראל לצאת לשתי מלחמות בלבנון כדי להרחיק אותם מן הגדר הגבול.
יצאנו מעזה כדי להוכיח שאין לישראל עניין לשלוט בתושבים שם. וקיבלנו 9 שנים של ירי פצמ"רים, קטיושות וס?ק?ד?ים, לעבר אוכלוסיה אזרחית. ירי בלתי פוסק, על כל ישובי שער הנגב. כולל נתיבות, אשקלון. אשדוד ובאר שבע. והם ממשיכים לזנב בנו עד היום. (לא חושב זה מעניין את 4 האמהות). לא א?מ?נ?ה כל ישובי עוטף עזה החוסים תחת איום יומיומי לחייהם, ישובים רבים מדי מספור. מצב שאילץ את ישראל לצאת לשתי מלחמות בעזה נגד החמס, והז'יהד האיסלמי, ועוד ארגוני טרור רצחניים, שמלאו מיד את הווקום, כשהם ממומנים ומופעלים על פי תוכנית אירנית, שאין לנו גבול איתה, לכתר את ישראל בטבעת חנק, מצפון. ממערב וממזרח, על ידי החמס היושב ביהודה ושומרון, כדי להשמיד אותנו. נלחמנו בעזה כדי להפסיק את הירי הברברי הנורא, על אוכלוסיה אזרחית שקטה.

הכמיהה שלנו לשלום מעוורת עיניהם של רבים בתוכנו המאיצים עכשיו בממשלה ללכת לקראת אבו מאזל להסכים לתת לאש"ף, את הבקעה המהווה גבול ביטחון חשוב, בין ישראל לבין הממלכה האשמית, ירדן, היושבת על כרעי תרנגולת, כשהאיסלם הפונדומנטליסטי מחכה לשעת כושר, להפיל את השילטון בירדן ולסלק את המלך החלש. להפוך את ירדן למדינת הלכה.
כאחד שהשתתף ב4 מלחמות ביחידה קרבית, ושלושת בני היקרים שרתו בצבא, רוצה להזכיר, עד שלא השגנו פיסת אדמה זו, במחיר דמים כבד, היינו ע?ם של פליטים נרדפים בכל אותן ארצות בעולם "הנאור", בהן ניסינו לשרוד ללא הצלחה. לא נלחמתי, וכמוני כל בני העם (חוץ מהמשתמטים עליהם, בדמנו אנו מגינים), כדי לר?צו?ת את המו?ל?ך, אלא כדי להגן על עצמי, על משפחתי' ועל חרותי, לחיות כאדם חופשי בארצו ומדינתו, כאזרח סוג א', ולא סוג ד' כמו אחינו היושבים בגולה היום.
יעקב ידידי, לא ממש מסכים לגבי כמות המשתמטים מהצבא כפי שהגדרת (חוץ מהחרדים). הם לא במסות. ישנה קליטה של עולים חדשים, כל ימות השנה, עולים חדשים שלא מרגישים בטוח במדינות מהן באו. באים לחיות בארץ.

הנקודות שהעלתי להביע דעתי הדלה, מדוע נאלצים אנו לצאת למלחמות הניכפות עלנו, על מנת להמשיך להיאחז במדינה הזו ולא לאבד אותה, הכתבה לא מתייחסת לפועלן של 4 אמהות, או כל סרבן שהוא, וטעמיו עמו, אלא למציאות בה אנו חיים היום.

אדם נערץ ואהוד, קרא לבורחים הללו מתוכנו, 'נפולת של נמושות...

בכוונה ניסיתי לברוח מהנקודה הכואבת שנקראת ארבע האמהות. אני התמקדתי בנושא ההשתמטות. וכאן יש לנו בעיה. זה לא רק החרדים. היו כמה תכניות בטלויזיה זבהן הראו כיצד ףעלו פסיכולוגים בעד בצע כסף להוציא אישורים פקטיביים לצעירים על מנת שיוכלו להשתחרר מגיוס. פסיכיאטרים שלא ראו את לקוחם הצעיר נתנו לו אישור שאינו כשיר. והמקרים היו לא מעטים. זה מצביע על מגמה. . 2000 שקל ואתה פטור מלצאת אי פעם למלחמה.חחח. אז יש את אלו שמשלמים בעד אישורים. יש אחרים המעמידים פנים והם משוחררים ויש כאלו שמשקרות שהן דתיות , משתחררות ובקיץ מסתובבות עם מיני חצאיות. אז ידידי נדב המשתמטים הם לא מועטים.